סְאָה תְּרוּמָה טְמֵאָה שֶׁנָּפְלָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה חוּלִּין, אוֹ לְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, אוֹ לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, אוֹ לְהֶקְדֵּשׁ, בֵּין טְמֵאִין בֵּין טְהוֹרִים – יֵרָקְבוּ.

אִם טְהוֹרָה הָיְתָה אוֹתָהּ הַסְּאָה – יִמָּכְרוּ לַכֹּהֲנִים בִּדְמֵי תְרוּמָה, חוּץ מִדְּמֵי אוֹתָהּ סְאָה.

וְאִם לְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן נָפְלָה – יִקְרָא שֵׁם לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר.

וְאִם לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי אוֹ לְהֶקְדֵּשׁ נָפְלָה – הֲרֵי אֵלּוּ יִפָּדוּ.

וְאִם טְמֵאִים הָיוּ אוֹתָן הַחוּלִּין – יֵאָכְלוּ נִקּוּדִים אוֹ קְלָיוֹת, אוֹ יִלּוֹשׁוּ בְּמֵי פֵירוֹת, אוֹ יִתְחַלְּקוּ לְעִיסּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא בְּמָקוֹם אֶחָד כַּבֵּיצָה.

סְאָה תְּרוּמָה טְמֵאָה שֶׁנָּפְלָה לְתוֹךְ מֵאָה חוּלִּין טְהוֹרִין –

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: תֵּרוֹם וְתִשָּׂרֵף, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: סְאָה שֶׁנָּפְלָה הִיא סְאָה שֶׁעָלְתָה.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: תַּעֲלֶה וְתֵאָכֵל נִקּוּדִים אוֹ קְלָיוֹת, אוֹ תִּלּוֹשׁ בְּמֵי פֵירוֹת, אוֹ תִּתְחַלֵּק לְעִיסּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא בְּמָקוֹם אֶחָד כַּבֵּיצָה.

סְאָה תְּרוּמָה טְהוֹרָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה חוּלִּין טְמֵאִין – תַּעֲלֶה וְתֵאָכֵל נִקּוּדִים אוֹ קְלָיוֹת, אוֹ תִּלּוֹשׁ בְּמֵי פֵירוֹת, אוֹ תִּתְחַלֵּק לְעִיסּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא בְּמָקוֹם אֶחָד כַּבֵּיצָה.

סְאָה תְּרוּמָה טְמֵאָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה סְאָה תְּרוּמָה טְהוֹרָה – בֵּית שַׁמַּאי אוֹסְרִים, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין.

אָמְרוּ בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: הוֹאִיל וּטְהוֹרָה אֲסוּרָה לַזָּרִים, וּטְמֵאָה אֲסוּרָה לַכֹּהֲנִים; מַה טְּהוֹרָה עוֹלָה – אַף טְמֵאָה תַּעֲלֶה!

אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: לֹא, אִם הֶעֱלוּ הַחוּלִּין הַקַּלִּין הַמּוּתָּרִין לַזָּרִים, אֶת הַטְּהוֹרָה; תַּעֲלֶה תְּרוּמָה הַחֲמוּרָה הָאֲסוּרָה לַזָּרִים, אֶת הַטְּמֵאָה?

לְאַחַר שֶׁהוֹדוּ – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: תֵּירוֹם וְתִשָּׂרֵף. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אָבְדָה בְּמִעוּטָהּ.

סְאָה תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה, הִגְבִּיהָהּ וְנָפְלָה לְמָקוֹם אַחֵר –

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מְדַמַּעַת כִּתְרוּמָה וַדַּאי.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינָהּ מְדַמַּעַת אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן.

סְאָה תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה וְנִדַּמְּעוּ, וְנָפַל מִן הַמְדוּמָּע לְמָקוֹם אַחֵר –

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מְדַמַּעַת כִּתְרוּמָה וַדַּאי.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין הַמְדוּמָּע מְדַמֵּעַ אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן,

וְאֵין הַמְחוּמָּץ מַחְמִיץ אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן,

וְאֵין הַמַּיִם שְׁאוּבִים פּוֹסְלִים אֶת הַמִּקְוֶה אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן.

סְאָה תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה; הִגְבִּיהָהּ וְנָפְלָה אַחֶרֶת, הִגְבִּיהָהּ וְנָפְלָה אַחֶרֶת – הֲרֵי זוֹ מוּתֶּרֶת, עַד שֶׁתִּרְבֶּה תְּרוּמָה עַל הַחוּלִּין.

סְאָה תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה, וְלֹא הִסְפִּיק לְהַגְבִּיהָהּ עַד שֶׁנָּפְלָה אַחֶרֶת – הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה.

וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר.

סְאָה תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה, וּטְחָנָן וּפָחֲתוּ, כְּשֵׁם שֶׁפָּחֲתוּ הַחוּלִּין – כָּךְ פָּחֲתָה הַתְּרוּמָה, וּמוּתָּר.

סְאָה תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה, וּטְחָנָן וְהוֹתִירוּ, כְּשֵׁם שֶׁהוֹתִירוּ הַחוּלִּין – כָּךְ הוֹתִירָה הַתְּרוּמָה, וְאָסוּר.

אִם יָדוּעַ שֶׁהַחִטִּים שֶׁל חוּלִּין יָפוֹת מִשֶּׁל תְּרוּמָה – מוּתָּר.

סְאָה תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה, וְאַחַר כֵּן נָפְלוּ שָׁם חוּלִּין; אִם שׁוֹגֵג – מוּתָּר, וְאִם מֵזִיד – אָסוּר.