כְּלָל גָּדוֹל אָמְרוּ בַּשְּׁבִיעִית:

כָּל הַמְיוּחָד לְמַאֲכַל אָדָם — אֵין עוֹשִׂין מִמֶּנּוּ מְלוּגְמָא לְאָדָם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לִבְהֵמָה.

וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְיוּחָד לְמַאֲכַל אָדָם — עוֹשִׂין מִמֶּנּוּ מְלוּגְמָא לְאָדָם, אֲבָל לֹא לִבְהֵמָה.

וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְיוּחָד לֹא לְמַאֲכַל אָדָם וְלֹא לְמַאֲכַל בְּהֵמָה; חִשֵּׁב עָלָיו לְמַאֲכַל אָדָם וּלְמַאֲכַל בְּהֵמָה — נוֹתְנִין עָלָיו חוּמְרֵי אָדָם וְחוּמְרֵי בְהֵמָה. חִשֵּׁב עָלָיו לְעֵצִים — הֲרֵי הוּא כְּעֵצִים, כְּגוֹן הַסִּיאָה וְהָאֵזוֹב וְהַקּוּרְנִית.

שְׁבִיעִית, נִיתְּנָה לַאֲכִילָה וְלִשְׁתִיָּה וּלְסִיכָה.

לֶאֱכוֹל — דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל, וְלָסוּךְ — דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לָסוּךְ; לֹא יָסוּךְ יַיִן וְחוֹמֶץ, אֲבָל סָךְ הוּא אֶת הַשֶּׁמֶן.

וְכֵן בַּתְּרוּמָה וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. קַל מֵהֶם שְׁבִיעִית, שֶׁנִּתְּנָה לְהַדְלָקַת הַנֵּר.

אֵין מוֹכְרִין פֵּירוֹת שְׁבִיעִית, לֹא בְּמִדָּה, וְלֹא בְּמִשְׁקָל, וְלֹא בְּמִנְיָן, וְלֹא תְּאֵנִים בְּמִנְיָן, וְלֹא יָרָק בְּמִשְׁקָל.

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אַף לֹא אֲגוּדּוֹת.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱגוֹד בַּבַּיִת — אוֹגְדִין אוֹתוֹ בַּשּׁוּק, כְּגוֹן הַכְּרֵשִׁין וְנֵץ הֶחָלָב.

הָאוֹמֵר לַפּוֹעֵל: "הֵא לָךְ אִסָּר זֶה וּלְקֹט לִי יָרָק הַיּוֹם" — שְׂכָרוֹ מוּתָּר; "לְקֹט לִי בּוֹ יָרָק הַיּוֹם" — שְׂכָרוֹ אָסוּר.

לָקַח מִן הַנַּחְתּוֹם כִּכָּר בְּפוּנְדְּיוֹן, "כְּשֶׁאֶלְקוֹט יַרְקוֹת שָׂדֶה אָבִיא לָךְ" — מוּתָּר.

לָקַח מִמֶּנּוּ סְתָם — לֹא יְשַׁלֵּם לוֹ מִדְּמֵי שְׁבִיעִית, שֶׁאֵין פּוֹרְעִין חוֹב מִדְּמֵי שְׁבִיעִית.

אֵין נוֹתְנִים, לֹא לַבַּיָּיר, וְלֹא לַבַּלָּן, וְלֹא לַסַּפָּר, וְלֹא לַסַּפָּן.

אֲבָל נוֹתֵן הוּא לַבַּיָּיר לִשְׁתּוֹת.

וּלְכוּלָּן הוּא נוֹתֵן מַתְּנַת חִנָּם.

תְּאֵנִים שֶׁל שְׁבִיעִית, אֵין קוֹצִין אוֹתָן בַּמּוּקְצֶה, אֲבָל קוֹצֶה אוֹתָם בַּחֻרְבָּה.

אֵין דּוֹרְכִין עֲנָבִים בַּגַּת, אֲבָל דּוֹרֵךְ הוּא בָּעֲרֵיבָה.

וְאֵין עוֹשִׂין זֵיתִים בַּבַּד וּבַקּוֹטֶב, אֲבָל כּוֹתֵשׁ הוּא וּמַכְנִיס לַבּוֹדֵידָה.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף טוֹחֵן הוּא בְּבֵית הַבַּד וּמַכְנִיס לַבּוֹדֵידָה.

אֵין מְבַשְּׁלִין יָרָק שֶׁל שְׁבִיעִית בְּשֶׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה, שֶׁלֹּא יְבִיאֶנּוּ לִידֵי פְסוּל. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר.

וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן נִתְפָּס בַּשְּׁבִיעִית. וְהַפְּרִי עַצְמוֹ אָסוּר.

אֵין לוֹקְחִים עֲבָדִים וְקַרְקָעוֹת וּבְהֵמָה טְמֵאָה מִדְּמֵי שְׁבִיעִית; וְאִם לָקַח — יֹאכַל כְּנֶגְדָּן.

אֵין מְבִיאִין קִינֵּי זָבִים וְקִינֵּי זָבוֹת וְקִינֵּי יוֹלְדוֹת מִדְּמֵי שְׁבִיעִית; וְאִם הֵבִיא — יֹאכַל כְּנֶגְדָּן.

אֵין סָכִין כֵּלִים בְּשֶׁמֶן שֶׁל שְׁבִיעִית; וְאִם סָךְ — יֹאכַל כְּנֶגְדּוֹ.

עוֹר שֶׁסָּכוֹ בְּשֶׁמֶן שֶׁל שְׁבִיעִית — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יִדָּלֵק. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יֹאכַל כְּנֶגְדּוֹ.

אָמְרוּ לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, אוֹמֵר הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: עוֹר שֶׁסָּכוֹ בְּשֶׁמֶן שֶׁל שְׁבִיעִית — יִדָּלֵק.

אָמַר לָהֶם: שְׁתוֹקוּ! לֹא אוֹמַר לָכֶם מַה שֶּׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בּוֹ.

וְעוֹד אָמְרוּ לְפָנָיו: אוֹמֵר הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הָאוֹכֵל פַּת כּוּתִים — כְּאוֹכֵל בְּשַׂר חֲזִיר.

אָמַר לָהֶם: שְׁתוֹקוּ! לֹא אוֹמַר לָכֶם מַה שֶּׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בּוֹ.

מֶרְחָץ שֶׁהוּסְּקָה בְּתֶבֶן אוֹ בְּקַשׁ שֶׁל שְׁבִיעִית — מוּתָּר לִרְחוֹץ בָּהּ.

וְאִם מִתְחַשֵּׁב הוּא — הֲרֵי זֶה לֹא יִרְחוֹץ.