הָיָה עוֹבֵר בַּשּׁוּק וְאָמַר: “טְלוּ לָכֶם תְּאֵנִים״ – אוֹכְלִין וּפְטוּרִין. לְפִיכָךְ, אִם הִכְנִיסוּ לְבָתֵּיהֶם – מְתַקְּנִים וַדַּאי.

“טְלוּ וְהַכְנִיסוּ לְבָתֵּיכֶם״ – לֹא יֹאכְלוּ מֵהֶם עֲרַאי. לְפִיכָךְ, אִם הִכְנִיסוּ לְבָתֵּיהֶם – אֵינָם מְתַקְּנִים אֶלָּא דְּמַאי.

הָיוּ יושְׁבִים בְּשַׁעַר אוֹ בַּחֲנוּת, וְאָמַר: "טְלוּ לָכֶם תְּאֵנִים" – אוֹכְלִין וּפְטוּרִין,

וּבַעַל הַשַּׁעַר וּבַעַל הַחֲנוּת חַיָּיבִין.

רַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר, עַד שֶׁיַּחֲזִיר אֶת פָּנָיו, אוֹ עַד שֶׁיְּשַׁנֶּה מְקוֹם יְשִׁיבָתוֹ.

הַמַּעֲלֶה פֵּירוֹת מִן הַגָּלִיל לִיהוּדָה, אוֹ עוֹלֶה לִירוּשָׁלִַם, אוֹכֵל מֵהֶם עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לִמְקוֹם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ. וְכֵן בִּיהוּדָה.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לִמְקוֹם הַשְּׁבִיתָה.

וְהָרוֹכְלִין הַמְּחַזְרִין בָּעֲיָירוֹת, אוֹכְלִים עַד שֶׁמַּגִּיעִים לִמְקוֹם הַלִּינָה.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן הוּא בֵּיתוֹ.

פֵּירוֹת שֶׁתְּרָמָן עַד שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר מִלֶּאֱכוֹל מֵהֶם עֲרַאי.

וַחֲכָמִים מַתִּירִין, חוּץ מִכַּלְכָּלַת תְּאֵנִים.

כַּלְכָּלַת תְּאֵנִים שֶׁתְּרָמָהּ – רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.

הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: “הֵילָךְ אִיסָּר זֶה, וְתֶן לִי בּוֹ חָמֵשׁ תְּאֵנִים״ – לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר, דִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אוֹכֵל אַחַת אַחַת – פָּטוּר, וְאִם צֵרֵף – חַיָּיב.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה בְּגִנַּת וְרָדִים שֶׁהָיְתָה בִּירוּשָׁלִַם, וְהָיוּ תְּאֵנִים נִמְכָּרוֹת מִשָּׁלשׁ וּמֵאַרְבַּע בְּאִיסָּר, וְלא הוּפְרַשׁ מִמֶּנָּה תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר מֵעוֹלָם.

הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: “הֵילָךְ אִיסָּר זֶה בְּעֶשֶׂר תְּאֵנִים שֶׁאָבוֹר לִי״ – בּוֹרֵר וְאוֹכֵל; "בְּאֶשְׁכּוֹל שֶׁאָבוֹר לִי" – מְגַרְגֵּר וְאוֹכֵל; “בְּרִמּוֹן שֶׁאָבוֹר לִי״ – פּוֹרֵט וְאוֹכֵל; "בַּאֲבַטִּיחַ שֶׁאָבוֹר לִי" – סוֹפֵת וְאוֹכֵל.

אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: “בְּעֶשְׂרִים תְּאֵנִים אֵלּוּ״, “בִּשְׁנֵי אֶשְׁכֹּלוֹת אֵלּוּ״, “בִּשְׁנֵי רִמּוֹנִים אֵלּוּ״, “בִּשְׁנֵי אֲבַטִיחִים אֵלּוּ" – אוֹכֵל כְּדַרְכּוֹ וּפָטוּר, מִפְּנֵי שֶׁקָּנָה בַּמְּחוּבָּר לַקַּרְקַע.

הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לִקְצוֹת עִמּוֹ בַּתְּאֵנִים; אָמַר לוֹ: "עַל מְנָת שֶׁאוֹכַל תְּאֵנִים" – אוֹכֵל וּפָטוּר.

"עַל מְנָת שֶׁאוֹכַל אֲנִי וּבְנֵי בֵיתִי", אוֹ: "שֶׁיֹּאכַל בְּנִי בִּשְׂכָרִי" – הוּא אוֹכֵל וּפָטוּר, וּבְנוֹ אוֹכֵל וְחַיָּיב.

“עַל מְנָת שֶׁאוֹכַל בִּשְׁעַת הַקְּצִיעָה וּלְאַחַר הַקְּצִיעָה״ – בִּשְׁעַת הַקְּצִיעָה אוֹכֵל וּפָטוּר; וּלְאַחַר הַקְּצִיעָה אוֹכֵל וְחַיָּיב, שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַתּוֹרָה.

זֶה הַכְּלָל: הָאוֹכֵל מִן הַתּוֹרָה – פָּטוּר; וְשֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַתּוֹרָה – חַיָּיב.

הָיָה עוֹשֶׂה בַּלְּבָסִים – לֹא יֹאכַל בִּבְנוֹת שֶׁבַע; בִּבְנוֹת שֶׁבַע – לֹא יֹאכַל בַּלְּבָסִים. אֲבָל מוֹנֵעַ הוּא אֶת עַצְמוֹ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לִמְקוֹם הַיָּפוֹת וְאוֹכֵל.

הַמַּחֲלִיף עִם חֲבֵרוֹ, זֶה לֶאֱכוֹל וְזֶה לֶאֱכוֹל, זֶה לִקְצוֹת וְזֶה לִקְצוֹת, זֶה לֶאֱכוֹל וְזֶה לִקְצוֹת – חַיָּיב.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַמַּחֲלִיף לֶאֱכוֹל – חַיָּיב, וְלִקְצוֹת – פָּטוּר.