הַלּוֹקֵחַ פֵּירוֹת מִמִּי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת, וְשָׁכַח לְעַשְּׂרָן, וְשׁוֹאֲלוֹ בַּשַּׁבָּת — יֹאכַל עַל פִּיו;

חָשֵׁכָה מוֹצָאֵי שַׁבָּת — לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר.

לֹא מְצָאוֹ, אָמַר לוֹ אֶחָד שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת: מְעוּשָּׂרִין הֵן — אוֹכֵל עַל פִּיו;

חָשֵׁכָה מוֹצָאֵי שַׁבָּת — לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר.

תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶל דְּמַאי שֶׁחָזְרָה לִמְקוֹמָהּ — רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי אוֹמֵר: אַף בַּחוֹל שׁוֹאֲלוֹ וְאוֹכְלוֹ עַל פִּיו.

הַמַּדִּיר אֶת חֲבֵירוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, וְהוּא אֵינוֹ מַאֲמִינוֹ עַל הַמַּעַשְׂרוֹת —

אוֹכֵל עִמּוֹ בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִינוֹ עַל הַמַּעַשְׂרוֹת, וּבִלְבַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ: מְעוּשָּׂרִין הֵן.

וּבְשַׁבָּת שְׁנִיָּה, אַף עַל פִּי שֶׁנָּדַר מִמֶּנּוּ הֲנָיָיה — לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין אָדָם צָרִיךְ לִקְרוֹת שֵׁם לְמַעְשַׂר עָנִי שֶׁל דְּמַאי.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: קוֹרֵא שֵׁם וְאֵין צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ.

מִי שֶׁקָּרָא שֵׁם לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי וּלְמַעְשַׂר עָנִי שֶׁל וַדַּאי — לֹא יִטְּלֵם בַּשַּׁבָּת.

וְאִם הָיָה כֹּהֵן אוֹ עָנִי לְמוּדִים לֶאֱכוֹל אֶצְלוֹ — יָבוֹאוּ וְיֹאכְלוּ, וּבִלְבַד שֶׁיּוֹדִיעֵם.

הָאוֹמֵר לְמִי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת: קַח לִי מִמִּי שֶׁהוּא נֶאֱמָן, וּמִמִּי שֶׁהוּא מְעַשֵּׂר — אֵינוֹ נֶאֱמָן;

מֵאִישׁ פְּלוֹנִי — הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן.

הָלַךְ לִיקַּח מִמֶּנּוּ, וְאָמַר לוֹ: לֹא מְצָאתִיו, וְלָקַחְתִּי לָךְ מֵאַחֵר שֶׁהוּא נֶאֱמָן — אֵינוֹ נֶאֱמָן.

הַנִּכְנָס לָעִיר וְאֵינוֹ מַכִּיר אָדָם שָׁם, אָמַר: מִי כָּאן נֶאֱמָן? מִי כָּאן מְעַשֵּׂר?

אָמַר לוֹ אֶחָד: אֲנִי — אֵינוֹ נֶאֱמָן.

אָמַר לוֹ: אִישׁ פְּלוֹנִי נֶאֱמָן — הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן.

הָלַךְ לִיקַּח מִמֶּנּוּ, אָמַר לוֹ: מִי כָּאן מוֹכֵר יָשָׁן?

אָמַר לוֹ: מִי שֶׁשְּׁלָחֲךָ אֶצְלִי, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן כְּגוֹמְלִין זֶה אֶת זֶה — הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין.

הַחַמָּרִים שֶׁנִּכְנְסוּ לָעִיר, אָמַר אֶחָד: שֶׁלִּי חָדָשׁ וְשֶׁל חֲבֵירִי יָשָׁן; שֶׁלִּי אֵינוֹ מְתוּקָּן וְשֶׁל חֲבֵרִי מְתוּקָּן — אֵינָן נֶאֱמָנִין.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נֶאֱמָנִין.

הַחַמָּרִים שֶׁנִּכְנְסוּ לָעִיר, אָמַר אֶחָד: שֶׁלִּי חָדָשׁ וְשֶׁל חֲבֵירִי יָשָׁן; שֶׁלִּי אֵינוֹ מְתוּקָּן וְשֶׁל חֲבֵרִי מְתוּקָּן — אֵינָן נֶאֱמָנִין.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נֶאֱמָנִין.