כֵּיצַד מַפְרִישִׁין הַבִּכּוּרִים?

יוֹרֵד אָדָם בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְרוֹאֶה תְּאֵנָה שֶׁבִּכְּרָה, אֶשְׁכּוֹל שֶׁבִּיכֵּר, רִמּוֹן שֶׁבִּיכֵּר – קוֹשְׁרוֹ בְּגֶמִי, וְאוֹמֵר: ״הֲרֵי אֵלּוּ בִּכּוּרִים״.

וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף עַל פִּי כֵן, חוֹזֵר וְקוֹרֵא אוֹתָם בִּכּוּרִים מֵאַחַר שֶׁיִּתָּלְשׁוּ מִן הַקַּרְקַע.

כֵּיצַד מַעֲלִין אֶת הַבִּכּוּרִים?

כָּל הָעֲיָירוֹת שֶׁבַּמַּעֲמָד מִתְכַּנְּסוֹת לָעִיר שֶׁל מַעֲמָד,

וְלָנִין בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, וְלֹא הָיוּ נִכְנָסִין לַבָּתִּים.

וְלַמַּשְׁכִּים הָיָה הַמְמוּנֶּה אוֹמֵר: ״קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן אֶל בֵּית ה׳ אֱלֹהֵינוּ״!

הַקְּרוֹבִים מְבִיאִים הַתְּאֵנִים וְהָעֲנָבִים, וְהָרְחוֹקִים מְבִיאִים גְּרוֹגְרוֹת וְצִמּוּקִים.

וְהַשּׁוֹר הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם, וְקַרְנָיו מְצוּפּוֹת זָהָב, וַעֲטֶרֶת שֶׁל זַיִת בְּרֹאשׁוֹ. הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵיהֶם, עַד שֶׁמַּגִּיעִים קָרוֹב לִירוּשָׁלִַם.

הִגִּיעוּ קָרוֹב לִירוּשָׁלִַם, שָׁלְחוּ לִפְנֵיהֶם, וְעִטְּרוּ אֶת בִּכּוּרֵיהֶם.

הַפַּחוֹת, הַסְּגָנִים וְהַגִּזְבָּרִים, יוֹצְאִים לִקְרָאתָם; לְפִי כְּבוֹד הַנִּכְנָסִים הָיוּ יוֹצְאִים.

וְכָל בַּעֲלֵי אוּמָּנִיּוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלִַם עוֹמְדִים לִפְנֵיהֶם, וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָם: “אַחֵינוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם פְּלוֹנִי, בָּאתֶם לְשָׁלוֹם״!

הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵיהֶם עַד שֶׁמַּגִּיעִין לְהַר הַבַּיִת.

הִגִּיעוּ לְהַר הַבַּיִת, אֲפִילּוּ אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ נוֹטֵל הַסַּל עַל כְּתֵפוֹ וְנִכְנָס, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָעֲזָרָה.

הִגִּיעַ לָעֲזָרָה, וְדִבְּרוּ הַלְוִיִּם בַּשִּׁיר: “אֲרוֹמִמְךָ ה׳ כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי״.

הַגּוֹזָלוֹת שֶׁעַל גַּבֵּי הַסַּלִּים הָיוּ עוֹלוֹת, וּמַה שֶּׁבְּיָדָם – נוֹתְנִים לַכֹּהֲנִים.

עוֹדֵהוּ הַסַּל עַל כְּתֵפוֹ, קוֹרֵא מֵ״הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַייָ אֱלֹהֶיךָ״ עַד שֶׁגּוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד ״אֲרַמִּי אוֹבֵד אָבִי״.

הִגִּיעַ לַ״אֲרַמִּי אוֹבֵד אָבִי״, מוֹרִיד הַסַּל מֵעַל כְּתֵפוֹ וְאוֹחֲזוֹ בְּשִׂפְתוֹתָיו, וְכֹהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ תַּחְתָּיו וּמְנִיפוֹ.

וְקוֹרֵא מֵ״אֲרַמִּי אוֹבֵד אָבִי״ עַד שֶׁהוּא גוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה. וּמַנִּיחוֹ בְּצַד הַמִּזְבֵּחַ, וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא.

בָּרִאשׁוֹנָה, כָּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לִקְרוֹת – קוֹרֵא, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְרוֹת – מַקְרִין אוֹתוֹ.

נִמְנְעוּ מִלְּהָבִיא, הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מַקְרִין אֶת מִי שֶׁיּוֹדֵעַ וְאֶת מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ.

הָעֲשִׁירִים מְבִיאִים בִּכּוּרֵיהֶם בִּקְלָתוֹת שֶׁל כֶּסֶף וְשֶׁל זָהָב,

וְהָעֲנִיִּים מְבִיאִין אוֹתָם בְּסַלֵּי נְצָרִים שֶׁל עֲרָבָה קְלוּפָה.

וְהַסַּלִּים וְהַבִּכּוּרִים נִיתָּנִין לַכֹּהֲנִים.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס אוֹמֵר: מְעַטְּרִין אֶת הַבִּכּוּרִים חוּץ מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין מְעַטְּרִין אֶת הַבִּכּוּרִים אֶלָּא מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שָׁלשׁ מִדּוֹת בַּבִּכּוּרִים:

הַבִּכּוּרִים, וְתוֹסֶפֶת הַבִּכּוּרִים, וְעִיטּוּר הַבִּכּוּרִים.

תּוֹסֶפֶת הַבִּכּוּרִים – מִין בְּמִינוֹ; וְעִיטּוּר הַבִּכּוּרִים – מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ.

תּוֹסֶפֶת הַבִּכּוּרִים נֶאֱכֶלֶת בְּטָהֳרָה, וּפְטוּרָה מִן הַדְּמַאי; וְעִטּוּר הַבִּכּוּרִים חַיָּיב בַּדְּמַאי.

אֵימָתַי אָמְרוּ תּוֹסֶפֶת הַבִּכּוּרִים כַּבִּכּוּרִים?

בִּזְמַן שֶׁהִיא בָּאָה מִן הָאָרֶץ; וְאִם אֵינָהּ בָּאָה מִן הָאָרֶץ – אֵינָהּ כַּבִּכּוּרִים.

לְמָה אָמְרוּ הַבִּכּוּרִים כְּנִכְסֵי כֹהֵן?

שֶׁהוּא קוֹנֶה מֵהֶם עֲבָדִים וְקַרְקָעוֹת וּבְהֵמָה טְמֵאָה, וּבַעַל חוֹב נוֹטְלָן בְּחוֹבוֹ, וְהָאִשָּׁה בִּכְתוּבָּתָהּ, כְּסֵפֶר תּוֹרָה.

וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין נוֹתְנִים אוֹתָם אֶלָּא לְחָבֵר בְּטוֹבָה.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: נוֹתְנִין אוֹתָם לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר, וְהֵם מְחַלְּקִין בֵּינֵיהֶם, כְּקָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ.