יֵשׁ מְבִיאִין בִּכּוּרִים וְקוֹרִין, מְבִיאִין וְלֹא קוֹרִין, וְיֵשׁ שֶׁאֵינָן מְבִיאִין.

אֵלּוּ שֶׁאֵינָן מְבִיאִין: הַנּוֹטֵעַ לְתוֹךְ שֶׁלוֹ וְהִבְרִיךְ לְתוֹךְ שֶׁל יָחִיד אוֹ שֶׁל רַבִּים, וְכֵן הַמַּבְרִיךְ מִתּוֹךְ שֶׁל יָחִיד אוֹ מִתּוֹךְ שֶׁל רַבִּים לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ.

הַנּוֹטֵעַ לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְהִבְרִיךְ לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ, וְדֶרֶךְ הַיָּחִיד וְדֶרֶךְ הָרַבִּים בָּאֶמְצַע – הֲרֵי זֶה אֵינוֹ מֵבִיא.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּזֶה מֵבִיא.

מֵאֵיזֶה טַעַם אֵינוֹ מֵבִיא? מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ״ – עַד שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַגִּדּוּלִין מֵאַדְמָתְךָ.

הָאֲרִיסִין וְהֶחָכוֹרוֹת וְהַסִּקְרִיקוֹן וְהַגַּזְלָן, אֵין מְבִיאִין מֵאוֹתוֹ הַטַּעַם, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: “רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ״.

אֵין מְבִיאִין בִּכּוּרִים חוּץ מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים,

לֹא מִתְּמָרִים שֶׁבֶּהָרִים, וְלֹא מִפֵּירוֹת שֶׁבָּעֲמָקִים, וְלֹא מִזֵּיתֵי שֶׁמֶן שֶׁאֵינָם מִן הַמּוּבְחָר.

אֵין מְבִיאִין בִּכּוּרִים קוֹדֶם לָעֲצֶרֶת.

אַנְשֵׁי הַר צְבוֹעִים הֵבִיאוּ בִּכּוּרֵיהֶם קוֹדֶם לָעֲצֶרֶת, וְלֹא קִבְּלוּ מֵהֶם, מִפְּנֵי הַכָּתוּב שֶׁבַּתּוֹרָה: ״וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה״.

אֵלּוּ מְבִיאִין וְלֹא קוֹרִין:

הַגֵּר מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר: ״אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה׳ לַאֲבוֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ״.

וְאִם הָיְתָה אִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל – מֵבִיא וְקוֹרֵא.

וּכְשֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, אוֹמֵר: ״אֱלֹהֵי אֲבוֹת יִשְׂרָאֵל״.

וּכְשֶׁהוּא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אוֹמֵר: ״אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם״.

וְאִם הָיְתָה אִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל – אוֹמֵר: “אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ״.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אִשָּׁה בַּת גֵּרִים לֹא תִּנָּשֵׂא לַכְּהוּנָּה, עַד שֶׁתְּהֵא אִמָּהּ מִיִּשְׂרָאֵל.

אֶחָד גֵּרִים וְאֶחָד עֲבָדִים מְשׁוּחְרָרִים, וַאֲפִילּוּ עַד עֲשָׂרָה דוֹרוֹת – עַד שֶׁתְּהֵא אִמָּן מִיִּשְׂרָאֵל.

הָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס, וְהַשָּׁלִיחַ, וְהָעֶבֶד, וְהָאִשָּׁה, וְטוּמְטוּם, וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס – מְבִיאִין וְלֹא קוֹרִין, שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לוֹמַר: “אֲשֶׁר נָתַתָּה לִי הַשֵּׁם״.

הַקּוֹנֶה שְׁתֵּי אִילָנוֹת בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ – מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מֵבִיא וְקוֹרֵא.

יָבַשׁ הַמַּעְיָן, נִקְצַץ הָאִילָן – מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מֵבִיא וְקוֹרֵא.

מֵעֲצֶרֶת וְעַד הֶחָג – מֵבִיא וְקוֹרֵא. מִן הֶחָג וְעַד חֲנוּכָּה – מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא.

רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: מֵבִיא וְקוֹרֵא.

הִפְרִישׁ בִּכּוּרָיו וּמָכַר שָׂדֵהוּ – מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא.

וְהַשֵּׁנִי, מֵאוֹתוֹ הַמִּין – אֵינוֹ מֵבִיא, מִמִּין אַחֵר – מֵבִיא וְקוֹרֵא.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף מֵאוֹתוֹ הַמִּין מֵבִיא וְקוֹרֵא.

הִפְרִישׁ בִּכּוּרָיו; נִבְזְזוּ, נָמַקּוּ, נִגְנְבוּ, אָבְדוּ, אוֹ שֶׁנִּטְמְאוּ –

מֵבִיא אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם וְאֵינוֹ קוֹרֵא.

וְהַשְּׁנִיִּים אֵינָם חַיָּיבִים עֲלֵיהֶם חוֹמֶשׁ.

נִטְמְאוּ בָּעֲזָרָה – נוֹפֵץ וְאֵינוֹ קוֹרֵא.

וּמִנַּיִן שֶׁהוּא חַיָּיב בְּאַחֲרָיוּתָן עַד שֶׁיָּבִיא לְהַר הַבַּיִת? שֶׁנֶּאֱמַר: ״רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְיָ אֱלֹהֶיךָ״, מְלַמֵּד שֶׁחַיָּיב בְּאַחֲרָיוּתָם עַד שֶׁיָּבִיא לְהַר הַבָּיִת.

הֲרֵי שֶׁהֵבִיא מִמִּין אֶחָד וְקָרָא, וְחָזַר וְהֵבִיא מִמִּין אַחֵר – אֵינוֹ קוֹרֵא.

וְאֵלּוּ מְבִיאִין וְקוֹרִין: מִן הָעֲצֶרֶת וְעַד הֶחָג, מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים, מִפֵּירוֹת שֶׁבֶּהָרִים, מִתְּמָרוֹת שֶׁבָּעֲמָקִים, וּמִזֵּיתֵי שֶׁמֶן, מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן.

רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: אֵין מְבִיאִין בִּכּוּרִים מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, שֶׁאֵינָהּ “אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ״.

הַקּוֹנֶה שְׁלשָׁה אִילָנוֹת בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ – מֵבִיא וְקוֹרֵא.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ שְׁנַיִם.

קָנָה אִילָן וְקַרְקָעוֹ – מֵבִיא וְקוֹרֵא.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף בַּעֲלֵי אֲרִיסוּת וְחָכוֹרוֹת מְבִיאִין וְקוֹרִין.