הָיָה קוֹרֵא בַּתּוֹרָה, וְהִגִּיעַ זְמַן הַמִּקְרָא,

אִם כִּיוֵּן לִבּוֹ — יָצָא, וְאִם לָאו — לֹא יָצָא.

בַּפְּרָקִים שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּמֵשִׁיב,

וּבָאֶמְצַע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בָּאֶמְצַע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה, וּמֵשִׁיב מִפְּנֵי הַכָּבוֹד;

בַּפְּרָקִים שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד, וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְכָל אָדָם.

אֵלּוּ הֵן בֵּין הַפְּרָקִים: בֵּין בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה לִשְׁנִיָּה, בֵּין שְׁנִיָּה לִ'שְׁמַע', וּבֵין 'שְׁמַע' לִ'וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ', בֵּין 'וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ' לְ'וַיֹּאמֶר', בֵּין 'וַיֹּאמֶר' לֶ'אֱמֶת וְיַצִּיב'.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בֵּין 'וַיֹּאמֶר' לֶ'אֱמֶת וְיַצִּיב' לֹא יַפְסִיק.

א ָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: לָמָּה קָדְמָה 'שְׁמַע' לִ'וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ'?

אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ יְקַבֵּל עָלָיו עֹל מִצְוֹת.

'וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ' לְ'וַיֹּאמֶר'?

שֶׁ'וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ' נוֹהֵג בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, 'וַיֹּאמֶר' אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בַּיּוֹם.

הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ — יָצָא.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא יָצָא.

קָר ָא וְלֹא דִּקְדֵּק בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ — רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יָצָא,

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא יָצָא.

ה ַקּוֹרֵא לְמַפְרֵעַ — לֹא יָצָא.

קָרָא וְטָעָה — יַחֲזֹר לַמָּקוֹם שֶׁטָּעָה.

הָאוּמָּנִין קוֹרִין בְּרֹאשׁ הָאִילָן אוֹ בְּרֹאשׁ הַנִּדְבָּךְ, מַה שֶּׁאֵינָן רַשָּׁאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן בַּתְּפִלָּה.

חָתָן פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת, אִם לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה.

מַעֲשׂ ֶה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁקָּרָא בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁנָּשָׂא.

אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: לֹא לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ, שֶׁחָתָן פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן?

אָמַר לָהֶם: אֵינִי שׁוֹמֵעַ לָכֶם לְבַטֵּל מִמֶּנִּי מַלְכוּת שָׁמַיִם אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת.

רָחַץ בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ.

אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: לֹא לִמַּדְתָּנוּ רַבֵּנוּ, שֶׁאָבֵל אָסוּר לִרְחוֹץ?

אָמַר לָהֶם: אֵינִי כִּשְׁאָר כָּל אָדָם, אִסְטְנִיס אֲנִי.

וּכְשֶׁמֵּת טָבִי עַבְדּוֹ, קִבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִין.

אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: לֹא לִמַּדְתָּנוּ רַבֵּנוּ, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין עַל הָעֲבָדִים?

אָמַר לָהֶם: אֵין טָבִי עַבְדִּי כִּשְׁאָר כָּל הָעֲבָדִים, כָּשֵׁר הָיָה.

חָתָן, אִם רָצָה לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע לַיְלָה הָרִאשׁוֹן — קוֹרֵא.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא כָּל הָרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַשֵּׁם יִטֹּל.