הַמַּכְנִיס יָדָיו לְבַיִת הַמְנוּגָּע – יָדָיו תְּחִלּוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יָדָיו שְׁנִיּוֹת.

כָּל הַמְטַמֵּא בְּגָדִים בִּשְׁעַת מַגָּעוֹ – מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם לִהְיוֹת תְּחִלּוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לִהְיוֹת שְׁנִיּוֹת.

אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא: הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁהַיָּדַיִם תְּחִלָּה בְּכָל מָקוֹם?

אָמַר לָהֶם: וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לָהֶן לִהְיוֹת תְּחִלָּה אֶלָּא אִם כֵּן נִטְמָא גּוּפוֹ, חוּץ מִזֶּה?

הָאוֹכָלִין וְהַכֵּלִים שֶׁנִּטְמְאוּ בְּמַשְׁקִין – מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם לִהְיוֹת שְׁנִיּוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵת שֶׁנִּטְמָא בְּאַב הַטּוּמְאָה – מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם. בִּוְלַד הַטּוּמְאָה – אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם.

אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁבָּאת לִפְנֵי אַבָּא,

אָמְרָה לוֹ: נִכְנְסוּ יָדַי לַאֲוִיר כְּלִי חֶרֶשׂ.

אָמַר לָהּ: בִּתִּי, וּבַמֶּה הָיְתָה טוּמְאָתָהּ? וְלֹא שָׁמַעְתִּי מָה אָמְרָה לוֹ.

אָמְרוּ חֲכָמִים: מְבוֹאָר הַדָּבָר, אֵת שֶׁנִּטְמָא בְּאַב הַטּוּמְאָה – מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם. בִּוְלַד הַטּוּמְאָה – אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם.

כֹּל הַפּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה – מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם לִהְיוֹת שְׁנִיּוֹת.

הַיָּד מְטַמְּאָה אֶת חֲבֶרְתָּהּ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין שֵׁנִי עוֹשֶׂה שֵׁנִי.

אָמַר לָהֶם: וַהֲלֹא כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ שְׁנִיִּים מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם!

אָמְרוּ לוֹ: אֵין דָּנִין דִּבְרֵי תוֹרָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וְלֹא דִּבְרֵי סוֹפְרִים מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְלֹא דִּבְרֵי סוֹפְרִים מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.

רְצוּעוֹת תְּפִלִּין עִם הַתְּפִלִּין – מְטַמְּאוֹת אֶת הַיָּדַיִם.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: רְצוּעוֹת תְּפִלִּין אֵינָן מְטַמְּאוֹת אֶת הַיָּדַיִם.

גִּלָּיוֹן שֶׁבַּסֵּפֶר; שֶׁמִּלְמַעְלָן וְשֶׁמִּלְּמַטָּן, שֶׁבַּתְּחִלָּה וְשֶׁבַּסּוֹף – מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שֶׁבַּסּוֹף אֵינוֹ מְטַמֵּא, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ עַמּוּד.

סֵפֶר שֶׁנִּמְחַק וְנִשְׁתַּיֵּר בּוֹ שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת, כְּפָרָשַׁת “וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן״ – מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם.

מְגִלָּה שֶׁכָּתוּב בָּהּ שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת כְּפָרָשַׁת “וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן״ – מְטַמָּא אֶת הַיָּדַיִם.

כָּל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם.

שִׁיר הַשִּׁירִים וְקֹהֶלֶת מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שִׁיר הַשִּׁירִים מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם, וְקֹהֶלֶת – מַחֲלוֹקֶת.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: קֹהֶלֶת אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם, וְשִׁיר הַשִּׁירִים – מַחֲלוֹקֶת.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: קֹהֶלֶת – מִקּוּלֵּי בֵית שַׁמַּאי וּמֵחוּמְרֵי בֵית הִלֵּל.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי: מְקוּבָּל אֲנִי מִפִּי שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זָקֵן, בַּיּוֹם שֶׁהוֹשִׁיבוּ אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בַּיְּשִׁיבָה, שֶׁשִּׁיר הַשִּׁירִים וְקֹהֶלֶת מְטַמְּאִים אֶת הַיָּדַיִם.

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: חַס וְשָׁלוֹם! לֹא נֶחֱלַק אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל עַל שִׁיר הַשִּׁירִים שֶׁלֹּא תְּטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם; שֶׁאֵין כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי כְּיוֹם שֶׁנִּתַּן בּוֹ שִׁיר הַשִּׁירִים לְיִשְׂרָאֵל,

שֶׁכָּל הַכְּתוּבִים – קֹדֶשׁ, וְשִׁיר הַשִּׁירִים – קוֹדֶשׁ קָדָשִׁים. וְאִם נֶחְלְקוּ – לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא עַל קֹהֶלֶת.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חָמִיו שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא: כְּדִבְרֵי בֶּן עַזַּאי כָּךְ נֶחְלְקוּ, וְכֵן גָּמְרוּ.