הַקַּדָּר שֶׁהִנִּיחַ אֶת קְדֵרוֹתָיו וְיָרַד לִשְׁתּוֹת;

הַפְּנִימִיּוֹת טְהוֹרוֹת, וְהַחִיצוֹנוֹת – טְמֵאוֹת.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמוּתָּרוֹת. אֲבָל בַּאֲגוּדוֹת – הַכֹּל טָהוֹר.

הַמּוֹסֵר מַפְתְּחוֹ לְעַם הָאָרֶץ – הַבַּיִת טָהוֹר,

שֶׁלֹּא מָסַר לוֹ אֶלָּא שְׁמִירַת הַמַּפְתֵּחַ.

הַמַּנִּיחַ עַם הָאָרֶץ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ;

עֵר וּמְצָאוֹ עֵר, יָשֵׁן וּמְצָאוֹ יָשֵׁן, עֵר וּמְצָאוֹ יָשֵׁן – הַבַּיִת טָהוֹר.

יָשֵׁן וּמְצָאוֹ עֵר – הַבַּיִת טָמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין טָמֵא אֶלָּא עַד מָקוֹם שֶׁהוּא יָכוֹל לִפְשׁוֹט אֶת יָדוֹ וְלִיגַּע.

הַמַּנִּיחַ אוּמָּנִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ –

הַבַּיִת טָמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין טָמֵא אֶלָּא עַד מָקוֹם שֶׁהֵן יְכוֹלִין לִפְשׁוֹט אֶת יָדָם וְלִיגַּע.

אֵשֶׁת חָבֵר שֶׁהִנִּיחָה לְאֵשֶׁת עַם הָאָרֶץ טוֹחֶנֶת בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ;

פָּסְקָה הָרֵחַיִם – הַבַּיִת טָמֵא.

לֹא פָּסְקָה הָרֵחַיִם – אֵין טָמֵא אֶלָּא עַד מָקוֹם שֶׁהִיא יְכוֹלָה לִפְשׁוֹט אֶת יָדָהּ וְלִיגַּע.

הָיוּ שְׁתַּיִם – בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, הַבַּיִת טָמֵא, שֶׁאַחַת טוֹחֶנֶת וְאַחַת מְשַׁמֶּשֶׁת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין טָמֵא אֶלָּא עַד מָקוֹם שֶׁהֵן יְכוֹלִין לִפְשׁוֹט אֶת יָדָן וְלִיגַּע.

הַמַּנִּיחַ עַם הָאָרֶץ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ לְשָׁמְרוֹ;

בִּזְמַן שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת הַנִּכְנָסִין וְאֶת הַיּוֹצְאִין,

הָאוֹכָלִים וְהַמַּשְׁקִים וּכְלֵי חֶרֶס הַפְּתוּחִים – טְמֵאִים.

אֲבָל הַמִּשְׁכָּבוֹת וְהַמּוֹשָׁבוֹת וּכְלֵי חֶרֶס הַמּוּקָּפִין צָמִיד פָּתִיל – טְהוֹרִין.

וְאִם אֵינוֹ רוֹאֶה לֹא אֶת הַנִּכְנָסִין וְלֹא אֶת הַיּוֹצְאִין,

אֲפִילּוּ מוּבָל, אֲפִילּוּ כָּפוּת – הַכֹּל טָמֵא.

הַגַּבָּאִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת – הַבַּיִת טָמֵא.

אִם יֵשׁ עִמָּהֶן גּוֹי –

נֶאֱמָנִים לוֹמַר: לֹא נִכְנַסְנוּ. אֲבָל אֵין נֶאֱמָנִים לוֹמַר: נִכְנַסְנוּ, אֲבָל לֹא נָגַעְנוּ.

הַגַּנָּבִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת – אֵין טָמֵא אֶלָּא מְקוֹם רַגְלֵי הַגַּנָּבִים.

וּמָה הֵן מְטַמְּאִין? הָאוֹכָלִים וְהַמַּשְׁקִים וּכְלֵי חֶרֶס הַפְּתוּחִין.

אֲבָל הַמִּשְׁכָּבוֹת וְהַמּוֹשָׁבוֹת וּכְלֵי חֶרֶס הַמּוּקָּפִין צָמִיד פָּתִיל – טְהוֹרִים.

אִם יֵשׁ עִמָּהֶן גּוֹי אוֹ אִשָּׁה – הַכֹּל טָמֵא.

הַמַּנִּיחַ אֶת כֵּלָיו בְּחַלּוֹן שֶׁל אוֹדְיָארִין –

רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מְטַהֵר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֶת הַמַּפְתֵּחַ, אוֹ חוֹתָם, אוֹ עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה סִימָן.

הַמַּנִּיחַ אֶת כֵּלָיו מִגַּת זוֹ לְגַת הַבָּאָה – כֵּלָיו טְהוֹרִין.

וּבְיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיֹּאמַר "בְּלִבִּי הָיָה לְשָׁמְרָם".

מִי שֶׁהָיָה טָהוֹר, וְהִסִּיעַ אֶת לִבּוֹ מִלֶּאֱכוֹל –

רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר, שֶׁדֶּרֶךְ טְמֵאִין פּוֹרְשִׁין מִמֶּנּוּ.

וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים.

הָיוּ יָדָיו טְהוֹרוֹת וְהִסִּיעַ אֶת לִבּוֹ מִלֶּאֱכוֹל,

אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר "יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא נִטְמְאוּ יָדַי" –

יָדָיו טְמֵאוֹת, שֶׁהַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת.

הָאִשָּׁה שֶׁנִּכְנְסָה לְהוֹצִיא פַּת לֶעָנִי, וְיָצָאת וּמְצָאַתּוּ עוֹמֵד בְּצַד כִּכָּרוֹת שֶׁל תְּרוּמָה;

וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁיָּצָאת וּמָצָאת אֶת חֲבֶרְתָּהּ חוֹתָה גֶּחָלִים תַּחַת קְדֵרָה שֶׁל תְּרוּמָה –

רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פִּילָא: וְכִי מִפְּנֵי מָה רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין?

מִפְּנֵי שֶׁהַנָּשִׁים גַּרְגְּרָנִיּוֹת הֵן, שֶׁהִיא חֲשׁוּדָה לְגַלּוֹת אֶת הַקְּדֵרָה שֶׁל חֲבֶרְתָּהּ לֵידַע מַה הִיא מְבַשֶּׁלֶת.