תַּנּוּר שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַבַּיִת וְעֵינוֹ קְמוּרָה לַחוּץ, וְהֶאֱהִילוּ עָלָיו קוֹבְרֵי הַמֵּת –

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הַכֹּל טָמֵא.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: הַתַּנּוּר – טָמֵא, וְהַבַּיִת – טָהוֹר.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אַף הַתַּנּוּר טָהוֹר.

אֲרוּבָּה שֶׁבֵּין הַבַּיִת לָעֲלִיָּה,

וּקְדֵרָה נְתוּנָה עָלֶיהָ וּנְקוּבָה בְּכוֹנֵס מַשְׁקֶה –

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הַכֹּל טָמֵא.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: הַקְּדֵרָה טְמֵאָה, וַעֲלִיָּה טְהוֹרָה.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אַף הַקְּדֵרָה טְהוֹרָה.

הָיְתָה שְׁלֵימָה,

בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: מַצֶּלֶת עַל הַכֹּל.

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵינָהּ מַצֶּלֶת אֶלָּא עַל הָאוֹכָלִים וְעַל הַמַּשְׁקִים וְעַל כְּלֵי חָרֶס.

חָזְרוּ בֵּית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי.

לָגִין שֶׁהוּא מָלֵא מַשְׁקִין טְהוֹרִין,

הַלָּגִין – טָמֵא טוּמְאַת שִׁבְעָה,

וְהַמַּשְׁקִין – טְהוֹרִין.

וְאִם פִּינָּן בִּכְלִי אַחֵר – טְמֵאִין.

הָאִשָּׁה שֶׁהִיא לָשָׁה בָּעֲרֵיבָה,

הָאִשָּׁה וְהָעֲרֵיבָה – טְמֵאִים טוּמְאַת שִׁבְעָה,

וְהַבָּצֵק – טָהוֹר.

וְאִם פִּינַּתּוּ לִכְלִי אַחֵר – טָמֵא.

חָזְרוּ בֵּית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי.

הָיוּ כְּלֵי גְלָלִים, כְּלֵי אֲבָנִים, כְּלֵי אֲדָמָה – הַכֹּל טָהוֹר.

הָיָה כְּלִי טָהוֹר לַקֹּדֶשׁ וְלַחַטָּאת – הַכֹּל טָהוֹר, שֶׁהַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל הַחַטָּאת.

מִפְּנֵי שֶׁהַכֵּלִים טְהוֹרִין וּכְלֵי חֶרֶס טְהוֹרִין,

וּמַצִּילִין עִם דַּפְנוֹת אֹהָלִים.

כֵּיצַד?

הַבּוֹר וְהַדּוּת שֶׁבַּבַּיִת וּכְפִישָׁה נְתוּנָה עָלָיו – טָהוֹר.

אִם הָיְתָה בְּאֵר חֲלָקָה, אוֹ כַּוֶּורֶת פְּחוּתָה, וּכְפִישָׁה נְתוּנָה עָלֶיהָ – טָמֵא.

אִם הָיָה נֶסֶר חָלָק, אוֹ סְרִידָה שֶׁאֵין לָהּ גַּפַּיִים – טָהוֹר, שֶׁאֵין הַכֵּלִים מַצִּילִים עִם דַּפְנוֹת אֹהָלִים עַד שֶׁיְּהֵא לָהֶן דְּפָנוֹת.

וְכַמָּה תְּהֵא הַדּוֹפֶן – טֶפַח. הָיָה לָהּ חֲצִי טֶפַח מִכָּאן וַחֲצִי טֶפַח מִכָּאן – אֵינָהּ דּוֹפֶן, עַד שֶׁיְּהֵא לָהּ טֶפַח מִמָּקוֹם אֶחָד.

כְּשֵׁם שֶׁמַּצִּילִין מִבִּפְנִים, כָּךְ מַצִּילִין מִבַּחוּץ.

כֵּיצַד?

כְּפִישָׁה שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל הַיְּתֵדוֹת מִבַּחוּץ;

טוּמְאָה תַּחְתֶּיהָ – כֵּלִים שֶׁבַּכְּפִישָׁה טְהוֹרִים.

אִם הָיָה כּוֹתֶל חָצֵר אוֹ כּוֹתֶל גִּנָּה – אֵינוֹ מַצִּיל.

קוֹרָה שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה מִכּוֹתֶל לְכוֹתֶל וּקְדֵרָה תְּלוּיָה בָּהּ;

טוּמְאָה תַּחְתֶּיהָ, כֵּלִים שֶׁבַּקְּדֵרָה –

רַבִּי עֲקִיבָא מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין.