בְּנוֹת כּוּתִים – נִדּוֹת מֵעֲרִיסָתָן.

וְהַכּוּתִים מְטַמְּאִים מִשְׁכָּב תַּחְתּוֹן כָּעֶלְיוֹן, מִפְּנֵי שֶׁהֵן בּוֹעֲלֵי נִדּוֹת.

וְהֵן יוֹשְׁבוֹת עַל כָּל דָּם וְדָם.

וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, וְאֵין שׂוֹרְפִין עֲלֵיהֶם אֶת הַתְּרוּמָה, מִפְּנֵי שֶׁטּוּמְאָתָן סָפֵק.

בְּנוֹת צְדוֹקִין, בִּזְמַן שֶׁנָּהֲגוּ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵיהֶן – הֲרֵי הֵן כְּכוּתִיּוֹת.

פָּרְשׁוּ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יִשְׂרָאֵל – הֲרֵי הֵן כְּיִשְׂרְאֵלִיּוֹת.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לְעוֹלָם הֵן כְּיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיִּפְרְשׁוּ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵיהֶן.

דַּם נָכְרִית,

וְדַם טָהֳרָה שֶׁל מְצוֹרַעַת –

בֵּית שַׁמַּאי מְטַהֲרִים.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כְּרוּקָּהּ וּכְמֵימֵי רַגְלֶיהָ.

דַּם יוֹלֶדֶת שֶׁלֹּא טָבְלָה –

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כְּרוּקָּהּ וּכְמֵימֵי רַגְלֶיהָ.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְטַמֵּא לַח וְיָבֵשׁ.

וּמוֹדִים בְּיוֹלֶדֶת בְּזוֹב, שֶׁהִיא מְטַמְּאָה לַח וְיָבֵשׁ.

הַמְקַשָּׁה – נִדָּה.

קָשְׁתָה שְׁלשָׁה יָמִים בְּתוֹךְ אַחַד עָשָׂר יוֹם, וְשָׁפְתָה מֵעֵת לְעֵת, וְיָלְדָה – הֲרֵי זוֹ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לַיְלָה וְיוֹם, כְּלֵילֵי שַׁבָּת וְיוֹמוֹ.

שֶׁשָּׁפְתָה מִן הַצַּעַר, וְלֹא מִן הַדָּם.

כַּמָּה הוּא קִשּׁוּיָהּ?

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֲפִלּוּ אַרְבָּעִים וַחֲמִשִּׁים יוֹם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: דַּיָּהּ חָדְשָׁהּ. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: אֵין קִשּׁוּי יוֹתֵר מִשְּׁתֵי שַׁבָּתוֹת.

הַמְקַשָּׁה בְּתוֹךְ שְׁמוֹנִים שֶׁל נְקֵבָה, כָּל דָּמִים שֶׁהִיא רוֹאָה – טְהוֹרִים, עַד שֶׁיֵּצֵא הַוָּלָד.

וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא.

אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וּמַה בִּמְקוֹם שֶׁהֶחְמִיר בְּדַם הַשֹּׁפִי – הֵקֵל בְּדַם הַקּשִׁי, מְקוֹם שֶׁהֵקֵל בְּדַם הַשּׁוֹפִי, אֵינוֹ דִּין שֶׁנָּקֵל בְּדַם הַקּוֹשִׁי?

אָמַר לָהֶן: דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן;

מִמַּה הֵקֵל עָלֶיהָ? מִטּוּמְאַת זִיבָה, אֲבָל טְמֵאָה טוּמְאַת נִדָּה.

כָּל אַחַד עָשָׂר יוֹם – בְּחֶזְקַת טָהֳרָה.

יָשְׁבָה לָהּ וְלֹא בָּדְקָה; שָׁגְגָה, נֶאֶנְסָה, הֵזִידָה, וְלֹא בָּדְקָה – טְהוֹרָה.

הִגִּיעַ שְׁעַת וֶסְתָּהּ וְלֹא בָּדְקָה –

הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אִם הָיְתָה בְּמַחֲבֵא, וְהִגִּיעַ שְׁעַת וֶסְתָּהּ וְלֹא בָּדְקָה –

הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁחֲרָדָה מְסַלֶּקֶת אֶת הַדָּמִים.

אֲבָל יְמֵי הַזָּב וְהַזָּבָה, וְשׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם –

הֲרֵי אֵלּוּ בְּחֶזְקַת טוּמְאָה.