כֵּיצַד מְטַהֲרִין אֶת הַמְּצוֹרָע?

הָיָה מֵבִיא פְּיָילֵי שֶׁל חֶרֶשׂ חֲדָשָׁה, וְנוֹתֵן לְתוֹכָהּ רְבִיעִית מַיִם חַיִּים, וּמֵבִיא שְׁתֵּי צִפֳּרִים דְּרוֹר.

שָׁחַט אֶת אַחַת מֵהֶן עַל כְּלִי חֶרֶשׂ וְעַל מַיִם חַיִּים, חָפַר וְקוֹבְרָהּ בְּפָנָיו.

נָטַל עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלַעַת, וּכְרָכָן בִּשְׁיָרֵי הַלָּשׁוֹן, וְהִקִּיף לָהֶם רָאשֵׁי אֲגַפַּיִם וְרֹאשׁ הַזָּנָב שֶׁל שְׁנִיָּה.

טָבַל וְהִזָּה שֶׁבַע פְּעָמִים לְאַחַר יָדוֹ שֶׁל מְצוֹרָע. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: עַל מִצְחוֹ.

וְכָךְ הָיָה מַזִּין עַל הַשְּׁקוֹף שֶׁבַּבַּיִת מִבַּחוּץ.

בָּא לוֹ לְשַׁלֵּחַ אֶת הַצִּפּוֹר הַחַיָּה,

אֵינוֹ הוֹפֵךְ פָּנָיו לֹא לַיָּם, וְלֹא לָעִיר, וְלֹא לַמִּדְבָּר,

שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשִׁלַּח אֶת הַצִּפּוֹר הַחַיָּה אֶל מִחוּץ לָעִיר אֶל פְּנֵי הַשָּׂדֶה".

בָּא לְגַלֵּחַ אֶת הַמְּצוֹרָע,

הֶעֱבִיר תַּעַר עַל כָּל בְּשָׂרוֹ, וְכִבֵּס בְּגָדָיו, וְטָבַל.

טָהוֹר מִלְּטַמֵּא בְּבִיאָה, וַהֲרֵי הוּא מְטַמֵּא כְּשֶׁרֶץ.

נִכְנַס לִפְנִים מִן הַחוֹמָה, מְנוּדֶּה מִבֵּיתוֹ שִׁבְעַת יָמִים, וְאָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה.

בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת שְׁנִיָּה כַּתִּגְלַחַת הָרִאשׁוֹנָה, כִּבֵּס בְּגָדָיו וְטָבַל.

טָהוֹר מִלְּטַמֵּא כְּשֶׁרֶץ וַהֲרֵי הוּא טְבוּל יוֹם, אוֹכֵל בַּמַּעֲשֵׂר.

הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ – אוֹכֵל בַּתְּרוּמָה. הֵבִיא כַּפָּרָתוֹ – אוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים.

נִמְצְאוּ שָׁלשׁ טְהָרוֹת בַּמְּצוֹרָע,

וְשָׁלשׁ טְהָרוֹת בַּיּוֹלֶדֶת.

שְׁלשָׁה מְגַלְּחִין וְתִגְלַחְתָּן מִצְוָה:

הַנָּזִיר, וְהַמְּצוֹרָע, וְהַלְּוִיִּם.

וְכוּלָּן שֶׁגִּלְּחוּ שֶׁלֹּא בְּתַעַר, אוֹ שֶׁשִּׁיְּירוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת – לֹא עָשׂוּ כְּלוּם.

שְׁתֵּי צִפֳּרִים –

מִצְוָתָן שֶׁיְּהוּ שָׁווֹת בְּמַרְאֶה וּבְקוֹמָה וּבְדָמִים, וּלְקִיחָתָן כְּאַחַת.

אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם שָׁווֹת – כְּשֵׁרוֹת. לָקַח אֶחָד הַיּוֹם וְאֶחָד לְמָחָר – כְּשֵׁרוֹת.

שָׁחַט אַחַת מֵהֶן וְנִמְצֵאת שֶׁלֹּא דְּרוֹר – יִקַּח זוּג לַשְּׁנִיָּה, הָרִאשׁוֹנָה מוּתֶּרֶת בַּאֲכִילָה.

שְׁחָטָהּ וְנִמְצֵאת טְרֵפָה – יִקַּח זוּג לַשְּׁנִיָּה, הָרִאשׁוֹנָה מוּתֶּרֶת בַּהֲנָאָה.

נִשְׁפַּךְ הַדָּם – תָּמוּת הַמִּשְׁתַּלַּחַת.

מֵתָה הַמִּשְׁתַּלַּחַת – יִשָּׁפֵךְ הַדָּם.

מִצְוַת עֵץ אֶרֶז –

אָרְכּוֹ אַמָּה, וְעָבְיוֹ כִּרְבִיעַ כֶּרַע הַמִּטָּה: אֶחָד לִשְׁנַיִם, וּשְׁנַיִם לְאַרְבָּעָה.

מִצְוַת אֵזוֹב –

לֹא אֵזוֹב יוֹן, לֹא אֵזוֹב כּוֹחֲלִי, לֹא אֵזוֹב רוֹמִי, לֹא אֵזוֹב מִדְבָּרִית,

וְלֹא כָּל אֵזוֹב שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם לְוַוי.

בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מֵבִיא שָׁלשׁ בְּהֵמוֹת:

חַטָּאת, וְאָשָׁם, וְעוֹלָה.

וְהַדַּל הָיָה מֵבִיא חַטַּאת הָעוֹף וְעוֹלַת הָעוֹף.

בָּא לוֹ אֵצֶל הָאָשָׁם, וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו, וּשְׁחָטוֹ.

וְקִבְּלוּ שְׁנֵי כֹהֲנִים אֶת דָּמוֹ, אֶחָד בַּכְּלִי וְאֶחָד בַּיָּד.

זֶה שֶׁקִּבֵּל בַּכְּלִי – בָּא וּזְרָקוֹ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ.

וְזֶה שֶׁקִּבֵּל בַּיָּד – בָּא לוֹ אֵצֶל הַמְּצוֹרָע.

וְהַמְּצוֹרָע טָבַל בְּלִשְׁכַּת הַמְּצוֹרָעִים, בָּא וְעָמַד בְּשַׁעַר נִיקָּנוֹר.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא הָיָה צָרִיךְ טְבִילָה.

הִכְנִיס רֹאשׁוֹ, וְנָתַן עַל תְּנוּךְ אָזְנוֹ;

יָדוֹ – וְנָתַן עַל בֹּהֶן יָדוֹ;

רַגְלוֹ – וְנָתַן עַל בֹּהֶן רַגְלוֹ.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁלָשְׁתָּם הָיָה מַכְנִיס כְּאֶחָד.

אֵין לוֹ בֹּהֶן יָד, בֹּהֶן רֶגֶל, אֹזֶן יְמָנִית – אֵין לוֹ טָהֳרָה עוֹלָמִית.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נוֹתֵן הוּא עַל מְקוֹמָן.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אִם נָתַן עַל שֶׁל שְׂמֹאל – יָצָא.

נָטַל מִלּוֹג הַשֶּׁמֶן וְיָצַק לְתוֹךְ כַּפּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ.

וְאִם יָצַק לְתוֹךְ כַּף עַצְמוֹ – יָצָא.

טָבַל וְהִזָּה שֶׁבַע פְּעָמִים כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. עַל כָּל הַזָּיָה טְבִילָה.

בָּא לוֹ אֵצֶל הַמְּצוֹרָע. מָקוֹם שֶׁהוּא נוֹתֵן אֶת הַדָּם – שָׁם הוּא נוֹתֵן אֶת הַשֶּׁמֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "עַל מְקוֹם דַּם הָאָשָׁם".

"וְהַנּוֹתָר מִן הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּף הַכֹּהֵן יִתֵּן עַל רֹאשׁ הַמִּטַּהֵר לְכַפֵּר";

אִם נָתַן – כִּפֵּר, וְאִם לֹא נָתַן – לֹא כִּפֵּר, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.

רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: שְׁיָרֵי מִצְוָה הֵן, בֵּין שֶׁנָּתַן בֵּין שֶׁלֹּא נָתַן – כִּפֵּר, וּמַעֲלִין עָלָיו כְּאִילּוּ לֹא כִּפֵּר.

חָסַר הַלּוֹג עַד שֶׁלֹּא יָצַק – יְמַלְאֶנּוּ. מִשֶּׁיָּצַק – יָבִיא אַחֵר בַּתְּחִלָּה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: חָסַר הַלּוֹג עַד שֶׁלֹּא נָתַן – יְמַלְאֶנּוּ. מִשֶּׁנָּתַן – יָבִיא אַחֵר בַּתְּחִלָּה.

מְצוֹרָע שֶׁהֵבִיא קָרְבָּנוֹ עָנִי וְהֶעֱשִׁיר, אוֹ עָשִׁיר וְהֶעֱנִי –

הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר חַטָּאת, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַחַר הָאָשָׁם.

מְצוֹרָע עָנִי שֶׁהֵבִיא קָרְבַּן עָשִׁיר – יָצָא.

וְעָשִׁיר שֶׁהֵבִיא קָרְבַּן עָנִי – לֹא יָצָא.

מֵבִיא אָדָם עַל יְדֵי בְּנוֹ, עַל יְדֵי בִּתּוֹ, עַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ קָרְבַּן עָנִי, וּמַאֲכִילָן בַּזְּבָחִים.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף עַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ מֵבִיא קָרְבַּן עָשִׁיר, וְכֵן כָּל קָרְבָּן שֶׁהִיא חַיֶּיבֶת.

שְׁנֵי מְצוֹרָעִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ קָרְבְּנוֹתֵיהֶם; קָרַב קָרְבָּנוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם, וּמֵת אֶחָד מֵהֶם –

זוֹ שֶׁשָּׁאֲלוּ אַנְשֵׁי אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אָמַר לָהֶם: יִכְתּוֹב נְכָסָיו לְאַחֵר, וְיָבִיא קָרְבַּן עָנִי.