הַנְּתָקִים מִיטַּמְּאִין בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת,

וּבִשְׁנֵי סִימָנִים: בְּשֵׂעָר צָהוֹב דַּק, וּבְפִשְׂיוֹן.

בְּשֵׂעָר צָהוֹב דַּק –

לָקוּי קָצָר, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.

רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אָרוֹךְ.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: מַה הַלָּשׁוֹן אוֹמְרִים, “דַּק מַקֵּל זֶה״, “דַּק קָנֶה זֶה״? דַּק לָקוּי קָצָר, אוֹ דַּק לָקוּי אָרוֹךְ.

אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: עַד שֶׁאָנוּ לְמֵדִים מִן הַקָּנֶה, נִלְמַד מִן הַשֵּׂעָר; “דַּק שְׂעָרוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי״ – דַּק לָקוּי קָצָר, לֹא דַּק לָקוּי אָרוֹךְ.

שֵׂעָר צָהוֹב דַּק מְטַמֵּא

מְכוּנָּס וּמְפוּזָּר,

וּמְבוּצָּר וְשֶׁלֹּא מְבוּצָּר,

הָפוּךְ וְשֶׁלֹּא הָפוּךְ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא הָפוּךְ.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וְדִין הוּא! מָה אִם שֵׂעָר לָבָן, שֶׁאֵין שֵׂעָר אַחֵר מַצִּיל מִיָּדוֹ – אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא הָפוּךְ, שֵׂעָר צָהוֹב דַּק שֶׁשֵּׂעָר אַחֵר מַצִּיל מִיָּדוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְטַמֵּא אֶלָּא הָפוּךְ?

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל מָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר הָפוּךְ – אָמַר הָפוּךְ. אֲבָל הַנֶּתֶק שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "לֹא הָיָה בוֹ שֵׂעָר צָהוֹב", מְטַמֵּא הָפוּךְ וְשֶׁלֹּא הָפוּךְ.

הַצּוֹמֵחַ מַצִּיל מִיַּד הַשֵּׂעָר צָהוֹב וּמִיַּד הַפִּשְׂיוֹן –

מְכוּנָּס, וּמְפוּזָּר, מְבוּצָּר, וְשֶׁלֹּא מְבוּצָּר.

וְהַמְשׁוֹאָר מַצִּיל מִיַּד שֵׂעָר צָהוֹב, וּמִיַּד הַפִּשְׂיוֹן –

מְכוּנָּס, וּמְפוּזָּר, וּמְבוּצָּר.

וְאֵינוֹ מַצִּיל מִן הַצַּד, עַד שֶׁיְּהֵא רָחוֹק מִן הַקָּמָה מְקוֹם שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת.

אַחַת צְהוּבָּה וְאַחַת שְׁחוֹרָה, אַחַת צְהוּבָּה וְאַחַת לְבָנָה – אֵינָן מַצִּילוֹת.

שֵׂעָר צָהוֹב שֶׁקָּדַם אֶת הַנֶּתֶק – טָהוֹר.

רַבִּי יְהוּדָה מְטַמֵּא.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: לֹא מְטַמֵּא וְלֹא מַצִּיל.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֹּל שֶׁאֵינוֹ סִימַן טוּמְאָה בַּנֶּתֶק – הֲרֵי הוּא סִימַן טָהֳרָה בַּנֶּתֶק.

כֵּיצַד מְגַלְּחִין אֶת הַנֶּתֶק?

מְגַלֵּחַ חוּצָה לוֹ וּמַנִּיחַ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת סָמוּךְ לוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִיכָּר אִם פָּשָׂה.

הֶחְלִיטוֹ בְּשֵׂעָר צָהוֹב, הָלַךְ שֵׂעָר צָהוֹב וְחָזַר שֵׂעָר צָהוֹב, וְכֵן בְּפִשְׂיוֹן;

בַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר – הֲרֵי הוּא כְּמוֹת שֶׁהָיָה.

הֶחְלִיטוֹ בְּפִשְׂיוֹן, וְהָלַךְ הַפִּשְׂיוֹן וְחָזַר הַפִּשְׂיוֹן, וְכֵן בְּשֵׂעָר צָהוֹב;

בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר – הֲרֵי הוּא כְּמוֹ שֶׁהָיָה.

שְׁנֵי נְתָקִים זֶה בְּצַד זֶה, וְשִׁטָּה שֶׁל שֵׂעָר מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶם; נִפְרַץ מִמָּקוֹם אֶחָד – טָמֵא. מִשְּׁנֵי מְקוֹמוֹת – טָהוֹר.

כַּמָּה תְּהֵא הַפִּרְצָה? מְקוֹם שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת.

נִפְרַץ מִמָּקוֹם אֶחָד כַּגְּרִיס – טָמֵא.

שְׁנֵי נְתָקִין זֶה לִפְנִים מִזֶּה, וְשִׁטָּה שֶׁל שֵׂעָר מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶן;

נִפְרַץ מִמָּקוֹם אֶחָד – טָמֵא. מִשְּׁנֵי מְקוֹמוֹת – טָהוֹר.

כַּמָּה תְּהֵא הַפִּרְצָה? מְקוֹם שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת.

נִפְרַץ מִמָּקוֹם אֶחָד כַּגְּרִיס – טָהוֹר.

מִי שֶׁהָיָה בּוֹ נֶתֶק וּבוֹ שֵׂעָר צָהוֹב – טָמֵא.

נוֹלַד לוֹ שֵׂעָר שָׁחוֹר – טָהוֹר.

אַף עַל פִּי שֶׁהָלַךְ לוֹ שֵׂעָר שָׁחוֹר – טָהוֹר.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן: כָּל נֶתֶק שֶׁטָּהַר שָׁעָה אַחַת – אֵין לוֹ טוּמְאָה לְעוֹלָם.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כָּל שֵׂעָר צָהוֹב שֶׁטָּהַר שָׁעָה אַחַת – אֵין לוֹ טוּמְאָה לְעוֹלָם.

מִי שֶׁהָיָה בּוֹ נֶתֶק כַּגְּרִיס, וְנִיתַּק כָּל רֹאשׁוֹ – טָהוֹר.

הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן אֵין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וְדִין הוּא, מָה אִם עוֹר הַפָּנִים וְעוֹר הַבָּשָׂר, שֶׁיֵּשׁ דָּבָר אַחֵר מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה – הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן, שֶׁאֵין דָּבָר אַחֵר מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּעַכְּבוּ זֶה אֶת זֶה?

הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן אֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, וְאֵין פּוֹשִׂין מִזֶּה לָזֶה.

אֵיזֶה הוּא זָקָן? מִן הַפֶּרֶק שֶׁל לֶחִי עַד פִּיקָה שֶׁל גַּרְגֶּרֶת.

הַקָּרַחַת וְהַגַּבַּחַת מִטַּמְּאוֹת בִּשְׁנֵי שָׁבוּעוֹת,

בִּשְׁנֵי סִימָנִים: בְּמִחְיָה, וּבְפִסְיוֹן.

אֵיזוֹ הִיא קָרַחַת? אָכַל נֶשֶׁם, סָךְ נֶשֶׁם, מַכָּה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְגַדֵּל שֵׂעָר.

אֵיזוֹ הִיא קָרַחַת? מִן הַקָּדְקֹד הַשּׁוֹפֵעַ לַאֲחוֹרָיו, עַד פִּיקָה שֶׁל צַוָּאר.

אֵיזוֹ הִיא גַּבַּחַת? מִן הַקָּדְקֹד הַשּׁוֹפֵעַ לְפָנָיו, עַד כְּנֶגֶד שֵׂעָר מִלְמַעְלָן.

הַקָּרַחַת וְהַגַּבַּחַת אֵינָן מִצְטָרְפוֹת זוֹ עִם זוֹ, וְאֵינָן פּוֹשׂוֹת מִזּוֹ לָזוֹ.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם יֵשׁ שֵׂעָר בֵּינֵיהֶן – אֵינָן מִצְטָרְפוֹת. וְאִם לָאו – הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת.