הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי צָדוֹק, עַל פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר שֶׁמֵּת, שֶׁאֵין בּוֹ לַכֹּהֵן כְּלוּם.

שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: חַיָּיבִין בְּאַחֲרָיוּתָן, כְּחָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁל בֵּן.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין חַיָּיבִין בְּאַחֲרָיוּתָן, אֶלָּא כְּפִדְיוֹן שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי.

הֵעִיד רַבִּי צָדוֹק עַל צִיר חֲגָבִים טְמֵאִים, שֶׁהוּא טָהוֹר.

שֶׁמִּשְׁנָה רִאשׁוֹנָה: חֲגָבִים טְמֵאִים שֶׁנִּכְבְּשׁוּ עִם חֲגָבִים טְהוֹרִים – לֹא פָּסְלוּ צִירָן.

הֵעִיד רַבִּי צָדוֹק, עַל זוֹחֲלִין שֶׁרַבּוּ עַל הַנּוֹטְפִים, שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים.

מַעֲשֶׂה הָיָה בְּבִירַת הַפִּלְיָא, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְהִכְשִׁירוּהוּ.

הֵעִיד רַבִּי צָדוֹק, עַל זוֹחֲלִין שֶׁקִּלְּחָן בַּעֲלֵה אֱגוֹז, שֶׁהֵן כְּשֵׁרִים.

מַעֲשֶׂה הָיָה בְּאַהַלְיָא, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי לִשְׁכַּת הַגָּזִית וְהִכְשִׁירוּהוּ.

הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי יָקִים אִישׁ הֲדַר, עַל קָלָל שֶׁל חַטָּאת שֶׁנְּתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַשֶּׁרֶץ, שֶׁהוּא טָמֵא. שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר.

הֵעִיד רַבִּי פַּפְּיַיס עַל מִי שֶׁנָּזַר שְׁתֵּי נְזִירוּת, שֶׁאִם גִּלַּח אֶת הָרִאשׁוֹנָה יוֹם שְׁלשִׁים – שֶׁמְּגַלֵּחַ הַשְּׁנִיָּה יוֹם שִׁשִּׁים. וְאִם גִּילַּח יוֹם שִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד – יָצָא, שֶׁיּוֹם שְׁלשִׁים עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן.

הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי פַּפְּיַיס, עַל וְלַד שֶׁל שְׁלָמִים – שֶׁיִּקְרַב שְׁלָמִים.

שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, שֶׁוְּלַד שְׁלָמִים לֹא יִקְרַב שְׁלָמִים.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יִקְרַב.

אָמַר רַבִּי פַּפְּיַיס: אֲנִי מֵעִיד שֶׁהָיְתָה לָנוּ פָּרָה זִבְחֵי שְׁלָמִים, וַאֲכַלְנוּהָ בַּפֶּסַח, וְאָכַלְנוּ וְלָדָהּ שְׁלָמִים בֶּחָג.

הֵם הֵעִידוּ עַל אֲרוּכוֹת שֶׁל נַחְתּוֹמִים שֶׁהֵן טְמֵאוֹת. שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר.

הֵם הֵעִידוּ עַל תַּנּוּר שֶׁחֲתָכוֹ חוּלְיוֹת, וְנָתַן חוֹל בֵּין חוּלְיָא לְחוּלְיָא – שֶׁהוּא טָמֵא. שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר.

הֵם הֵעִידוּ שֶׁמְּעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה בְּכָל אֲדָר.

שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: עַד הַפּוּרִים.

הֵם הֵעִידוּ שֶׁמְּעַבְּרִים אֶת הַשָּׁנָה עַל תְּנַאי.

וּמַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָלַךְ לִיטּוֹל רְשׁוּת מֵהֶגְמוֹן בְּסוּרְיָא, וְשָׁהָה לָבֹא, וְעִבְּרוּ אֶת הַשָּׁנָה עַל תְּנַאי לִכְשֶׁיִּרְצֶה רַבָּן גַּמְלִיאֵל. וּכְשֶׁבָּא אָמַר: "רוֹצֶה אֲנִי", וְנִמְצֵאת הַשָּׁנָה מְעוּבֶּרֶת.

הֵעִיד מְנַחֵם בֶּן סִגְנַאי, עַל מוּסַף הַיּוֹרָה שֶׁל שׁוֹלְקֵי זֵיתִים, שֶׁהוּא טָמֵא, וְשֶׁל צַבָּעִים – שֶׁהוּא טָהוֹר.

שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים חִלּוּף הַדְּבָרִים.

הֵעִיד רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן גּוּדְגְּדָא, עַל הַחֵרֶשֶׁת שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ, שֶׁהִיא יוֹצְאָה בְּגֵט.

וְעַל קְטַנָּה בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לַכֹּהֵן, שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה. וְאִם מֵתָה – בַּעְלָהּ יוֹרְשָׁהּ.

וְעַל הַמָּרִישׁ הַגָּזוּל שֶׁבְּנָאוֹ בְּבִירָה – שֶׁיִּתֵּן אֶת דָּמָיו.

וְעַל הַחַטָּאת הַגְּזוּלָה שֶׁלֹּא נוֹדְעָה לָרַבִּים – שֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת, מִפְּנֵי תִּיקּוּן הַמִּזְבֵּחַ.