הַשּׂוֹכֵר אֶת הָאוּמָּנִין, וְהִטְעוּ זֶה אֶת זֶה – אֵין לָהֶם זֶה עַל זֶה אֶלָּא תַּרְעוֹמֶת.

שָׂכַר אֶת הַחַמָּר וְאֶת הַקַּדָּר לְהָבִיא פִּרְיָיפָרִין וַחֲלִילִים לַכַּלָּה אוֹ לַמֵּת, וּפוֹעֲלִין לְהַעֲלוֹת פִּשְׁתָּנוֹ מִן הַמִּשְׁרָה, וְכָל דָּבָר שֶׁאָבֵד, וְחָזְרוּ בָּהֶן; מָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם אָדָם – שׂוֹכֵר עֲלֵיהֶן, אוֹ מַטְעָן.

הַשּׂוֹכֵר אֶת הָאוּמָּנִין וְחָזְרוּ בָּהֶן – יָדָן עַל הַתַּחְתּוֹנָה.

אִם בַּעַל הַבַּיִת חוֹזֵר בּוֹ – יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה.

כָּל הַמְשַׁנֶּה – יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה.

וְכָל הַחוֹזֵר בּוֹ – יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה.

הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לְהוֹלִיכָהּ בָּהָר, וְהוֹלִיכָהּ בַּבִּקְעָה; בַּבִּקְעָה, וְהוֹלִיכָהּ בָּהָר; אֲפִילּוּ זוֹ עֶשֶׂר מִילִין וְזוֹ עֶשֶׂר מִילִין, וּמֵתָה – חַיָּיב.

הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר וְהִבְרִיקָה, אוֹ שֶׁנַּעֲשֵׂית אַנְגַּרְיָא – אוֹמֵר לוֹ: "הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ".

מֵתָה אוֹ נִשְׁבְּרָה – חַיָּיב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר.

הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לְהוֹלִיכָהּ בָּהָר, וְהוֹלִיכָהּ בַּבִּקְעָה; אִם הֶחֱלִיקָה – פָּטוּר, וְאִם הוּחַמָּה – חַיָּיב.

לְהוֹלִיכָהּ בַּבִּקְעָה, וְהוֹלִיכָהּ בָּהָר; אִם הֶחֱלִיקָה – חַיָּיב, וְאִם הוּחַמָּה – פָּטוּר. אִם מֵחֲמַת הַמַּעֲלָה – חַיָּיב.

הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפָּרָה לַחֲרוֹשׁ בָּהָר, וְחָרַשׁ בַּבִּקְעָה, אִם נִשְׁבַּר הַקַּנְקַן – פָּטוּר.

בַּבִּקְעָה וְחָרַשׁ בָּהָר, אִם נִשְׁבַּר הַקַּנְקַן – חַיָּיב.

לָדוּשׁ בַּקִּטְנִית וְדָשׁ בַּתְּבוּאָה – פָּטוּר, לָדוּשׁ בַּתְּבוּאָה וְדָשׁ בַּקִּטְנִית – חַיָּיב, מִפְּנֵי שֶׁהַקִּטְנִית מַחֲלֶקֶת.

הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לְהָבִיא עָלֶיהָ חִטִּים, וְהֵבִיא עָלֶיהָ שְׂעוֹרִים – חַיָּיב. תְּבוּאָה, וְהֵבִיא עָלֶיהָ תֶּבֶן – חַיָּיב, מִפְּנֵי שֶׁהַנֶּפַח קָשֶׁה לַמַּשּׂאוֹי.

לְהָבִיא לֶתֶךְ חִטִּים, וְהֵבִיא לֶתֶךְ שְׂעוֹרִים – פָּטוּר.

וְאִם הוֹסִיף עַל מַשָּׂאוֹ – חַיָּיב.

וְכַמָּה יוֹסִיף עַל מַשָּׂאוֹ וִיהֵא חַיָּיב? סוּמְכוֹס אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: סְאָה לַגָּמָל, שְׁלשָׁה קַבִּין לַחֲמוֹר.

כָּל הָאוּמָּנִין שׁוֹמְרֵי שָׂכָר הֵן.

וְכוּלָּן שֶׁאָמְרוּ: "טוֹל אֶת שֶׁלָּךְ וְהָבֵא מָעוֹת" – שׁוֹמֵר חִנָּם.

"שְׁמוֹר לִי וְאֶשְׁמוֹר לָךְ" – שׁוֹמֵר שָׂכָר.

"שְׁמוֹר לִי", וְאָמַר לוֹ: "הַנַּח לְפָנַי" – שׁוֹמֵר חִנָּם.

הִלְוָהוּ עַל הַמַּשְׁכּוֹן – שׁוֹמֵר שָׂכָר.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הִלְוָהוּ מָעוֹת – שׁוֹמֵר חִנָּם. הִלִוָהוּ פֵּירוֹת – שׁוֹמֵר שָׂכָר.

אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: מוּתָּר אָדָם לְהַשְׂכִּיר מַשְׁכּוֹנוֹ שֶׁל עָנִי לִהְיוֹת פּוֹסֵק עָלָיו וְהוֹלֵךְ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמֵשִׁיב אֲבֵדָה.

הַמַּעֲבִיר חָבִית מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּשְׁבָרָהּ, בֵּין שׁוֹמֵר חִנָּם בֵּין שׁוֹמֵר שָׂכָר – יִשָּׁבַע.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זֶה וָזֶה יִשָּׁבַע, וְתָמֵהַּ אֲנִי אִם יְכוֹלִין זֶה וָזֶה לִישָּׁבַע.