מִי שֶׁמֵּת, וְהִנִּיחַ בָּנִים וּבָנוֹת;

בִּזְמַן שֶׁהַנְּכָסִים מְרוּבִּים – בָּנִים יִירְשׁוּ וְהַבָּנוֹת יִזּוֹנוּ.

נְכָסִין מוּעָטִין – הַבָּנוֹת יִזּוֹנוּ, וְהַבָּנִים יִשְׁאֲלוּ עַל הַפְּתָחִים.

אַדְמוֹן אוֹמֵר: בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי זָכָר הִפְסַדְתִּי?

אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אַדְמוֹן.

הִנִּיחַ בָּנִים וּבָנוֹת וְטוּמְטוּם;

בִּזְמַן שֶׁהַנְּכָסִים מְרוּבִּים – הַזְּכָרִים דּוֹחִין אוֹתוֹ אֵצֶל נְקֵבוֹת.

נְכָסִים מוּעָטִין – הַנְּקֵבוֹת דּוֹחוֹת אוֹתוֹ אֵצֶל זְכָרִים.

הָאוֹמֵר: "אִם תֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר יִטּוֹל מָנֶה", יָלְדָה זָכָר – נוֹטֵל מָנֶה.

"נְקֵבָה מָאתַיִם", יָלְדָה נְקֵבָה – נוֹטֶלֶת מָאתַיִם.

"אִם זָכָר מָנֶה, אִם נְקֵבָה מָאתַיִם", וְיָלְדָה זָכָר וּנְקֵבָה – זָכָר נוֹטֵל מָנֶה, וְהַנְּקֵבָה נוֹטֶלֶת מָאתַיִם.

יָלְדָה טוּמְטוּם – אֵינוֹ נוֹטֵל.

אִם אָמַר: "כָּל מַה שֶּׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי יִטּוֹל" –הֲרֵי זֶה יִטּוֹל.

וְאִם אֵין שָׁם יוֹרֵשׁ אֶלָּא הוּא – יוֹרֵשׁ אֶת הַכֹּל.

הִנִּיחַ בָּנִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים;

הִשְׁבִּיחוּ גְּדוֹלִים אֶת הַנְּכָסִים – הִשְׁבִּיחוּ לָאֶמְצַע.

אִם אָמְרוּ: "רְאוּ מַה שֶּׁהִנִּיחַ לָנוּ אַבָּא, הֲרֵי אָנוּ עוֹשִׂים וְאוֹכְלִין" – הִשְׁבִּיחוּ לְעַצְמָן.

וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁהִשְׁבִּיחָה אֶת הַנְּכָסִים – הִשְׁבִּיחָה לָאֶמְצַע.

אִם אָמְרָה: "רְאוּ מַה שֶּׁהִנִּיחַ לִי בַּעְלִי, הֲרֵי אֲנִי עוֹשָׂה וְאוֹכֶלֶת" – הִשְׁבִּיחָה לְעַצְמָהּ.

הָאַחִין הַשּׁוּתָּפִין שֶׁנָּפַל אֶחָד מֵהֶן לְאוּמָּנוּת – נָפַל לָאֶמְצַע.

חָלָה וְנִתְרַפֵּא – נִתְרַפֵּא מִשֶּׁל עַצְמוֹ.

הָאַחִין שֶׁעָשׂוּ מִקְצָתָן שׁוּשְׁבִינוּת בְּחַיֵּי הָאָב, חָזְרָה שׁוּשְׁבִינוּת – חָזְרָה לָאֶמְצַע, שֶׁהַשּׁוּשְׁבִינוּת נִגְבֵּית בְּבֵית דִּין.

אֲבָל הַשּׁוֹלֵחַ לַחֲבֵירוֹ כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן – אֵין נִגְבִּין בְּבֵית דִּין, מִפְּנֵי שֶׁהֵן גְּמִילוּת חֲסָדִים.

הַשּׁוֹלֵחַ סִבְלוֹנוֹת לְבֵית חָמִיו;

שָׁלַח שָׁם מֵאָה מָנֶה, וְאָכַל שָׁם סְעוּדַת חָתָן, אֲפִילּוּ בְּדִינָר – אֵינָן נִגְבִּין.

לֹא אָכַל שָׁם סְעוּדַת חָתָן – הֲרֵי אֵלּוּ נִגְבִּין.

שָׁלַח סִבְלוֹנוֹת מְרוּבִּין, שֶׁיַּחְזְרוּ עִמָּהּ לְבֵית בַּעְלָהּ – הֲרֵי אֵלּוּ נִגְבִּין.

סִבְלוֹנוֹת מוּעָטִין, שֶׁתִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן בְּבֵית אָבִיהָ – אֵינָן נִגְבִּין.

שְׁכִיב מְרַע שֶׁכָּתַב כָּל נְכָסָיו לַאֲחֵרִים, וְשִׁיֵּיר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא – מַתְּנָתוֹ קַיֶּימֶת.

לֹא שִׁיֵּיר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא – אֵין מַתְּנָתוֹ קַיֶּימֶת.

לֹא כָּתַב בָּהּ "שְׁכִיב מְרַע"; הוּא אוֹמֵר: שְׁכִיב מְרַע הָיָה, וְהֵן אוֹמְרִים: בָּרִיא הָיָה –

צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁהָיָה שְׁכִיב מְרַע, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה.

הַמְחַלֵּק נְכָסָיו עַל פִּיו –

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֶחָד בָּרִיא וְאֶחָד מְסוּכָּן; נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחֲרָיוּת – נִקְנִין בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה. וְשֶׁאֵין לָהֶן אַחֲרָיוּת – אֵין נִקְנִין אֶלָּא בִּמְשִׁיכָה.

אָמְרוּ לוֹ: מַעֲשֶׂה בְּאִמָּן שֶׁל בְּנֵי רוֹכֵל שֶׁהָיְתָה חוֹלָה, וְאָמְרָה: "תְּנוּ כְּבֵינָתִי לְבִתִּי, וְהִיא בִּשְׁנֵים עָשָׂר מָנֶה", וּמֵתָה, וְקִיְּימוּ אֶת דְּבָרֶיהָ.

אָמַר לָהֶן: בְּנֵי רוֹכֵל תִּקְבְּרֵם אִמָּן.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בַּשַּׁבָּת – דְּבָרָיו קַיָּימִין, מִפְּנֵי שֶׁאֵין יָכוֹל לִכְתּוֹב, אֲבָל לֹא בַּחוֹל.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בַּשַּׁבָּת אָמְרוּ – קַל וָחוֹמֶר בַּחוֹל.

כַּיּוֹצֵא בּוֹ: זָכִין לַקָּטָן, וְאֵין זָכִין לַגָּדוֹל.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לַקָּטָן אָמְרוּ – קַל וָחוֹמֶר לַגָּדוֹל.

נָפַל הַבַּיִת עָלָיו וְעַל אָבִיו, אוֹ עָלָיו וְעַל מוֹרִישָׁיו, וְהָיְתָה עָלָיו כְּתוּבַּת אִשָּׁה וּבַעַל חוֹב;

יוֹרְשֵׁי הָאָב אוֹמְרִים: הַבֵּן מֵת רִאשׁוֹן, וְאַחַר כָּךְ מֵת הָאָב.

בַּעֲלֵי הַחוֹב אוֹמְרִים: הָאָב מֵת רִאשׁוֹן, וְאַחַר כָּךְ מֵת הַבֵּן –

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יַחֲלוֹקוּ.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: נְכָסִים בְּחֶזְקָתָן.

נָפַל הַבַּיִת עָלָיו וְעַל אִשְׁתּוֹ;

יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל אוֹמְרִים: הָאִשָּׁה מֵתָה רִאשׁוֹנָה, וְאַחַר כָּךְ מֵת הַבַּעַל.

יוֹרְשֵׁי הָאִשָּׁה אוֹמְרִים: הַבַּעַל מֵת רִאשׁוֹן, וְאַחַר כָּךְ מֵתָה הָאִשָּׁה –

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יַחֲלוֹקוּ.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: נְכָסִים בְּחֶזְקָתָן,

כְּתוּבָּה – בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל,

נְכָסִים הַנִּכְנָסִים וְהַיּוֹצְאִין עִמָּהּ – בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הָאָב.

נָפַל הַבַּיִת עָלָיו וְעַל אִמּוֹ –

אֵלּוּ וְאֵלּוּ מוֹדִים שֶׁיַּחֲלוֹקוּ.

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מוֹדֶה אֲנִי בָּזֶה שֶׁהַנְּכָסִים בְּחֶזְקָתָן.

אָמַר לוֹ בֶּן עַזַּאי: עַל הַחֲלוּקִין אָנוּ מִצְטַעֲרִין, אֶלָּא שֶׁבָּאתָ לְחַלֵּק עָלֵינוּ אֶת הַשָּׁוִין?