Back
Bava Basra
Perek 5הַמּוֹכֵר אֶת הַסְּפִינָה –
מָכַר אֶת הַתּוֹרֶן, וְאֶת הַנֵּס, וְאֶת הָעוֹגִין, וְאֶת כָּל הַמַּנְהִיגִין אוֹתָהּ.
אֲבָל לֹא מָכַר לֹא אֶת הָעֲבָדִים, וְלֹא אֶת הַמַּרְצוּפִין, וְלֹא אֶת הָאַנְתִּיקִי.
וּבִזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: "הִיא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ" – הֲרֵי כֻּלָּן מְכוּרִין.
מָכַר אֶת הַקָּרוֹן – לֹא מָכַר אֶת הַפְּרָדוֹת.
מָכַר אֶת הַפְּרָדוֹת – לֹא מָכַר אֶת הַקָּרוֹן.
מָכַר אֶת הַצֶּמֶד – לֹא מָכַר אֶת הַבָּקָר.
מָכַר אֶת הַבָּקָר – לֹא מָכַר אֶת הַצֶּמֶד.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַדָּמִים מוֹדִיעִין.
כֵּיצַד? אָמַר לוֹ: "מְכוֹר לִי צִמְדְּךָ בְּמָאתַיִם זוּז" – הַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאֵין הַצֶּמֶד בְּמָאתַיִם זוּז.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין הַדָּמִים רְאָיָה.
הַמּוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר – לֹא מָכַר כֵּלָיו.
נַחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר: מָכַר כֵּלָיו.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: פְּעָמִים מְכוּרִין וּפְעָמִים אֵינָן מְכוּרִין. כֵּיצַד?
הָיָה חֲמוֹר לְפָנָיו וְכֵלָיו עָלָיו, וְאָמַר לוֹ: "מְכוֹר לִי חֲמוֹרְךָ זֶה" – הֲרֵי כֵּלָיו מְכוּרִין.
"חֲמוֹרְךָ הוּא?" – אֵין כֵּלָיו מְכוּרִין.
הַמּוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר – מָכַר אֶת הַסְּיָח.
מָכַר אֶת הַפָּרָה – לֹא מָכַר אֶת בְּנָהּ.
מָכַר אַשְׁפָּה – מָכַר זִבְלָהּ.
מָכַר בּוֹר – מָכַר מֵימָיו.
מָכַר כַּוֶּרֶת – מָכַר דְּבוֹרִים.
מָכַר שׁוֹבָךְ – מָכַר יוֹנִים.
הַלּוֹקֵחַ פֵּירוֹת שׁוֹבָךְ מֵחֲבֵרוֹ – מַפְרִיחַ בְּרֵיכָה רִאשׁוֹנָה.
פֵּירוֹת כַּוֶּורֶת – נוֹטֵל שְׁלשָׁה נְחִילִין וּמְסָרֵס.
חַלּוֹת דְּבַשׁ – מַנִּיחַ שְׁתֵּי חַלּוֹת.
זֵיתִים לָקוֹץ – מַנִּיחַ שְׁתֵּי גְרוֹפִיּוֹת.
הַקּוֹנֶה שְׁנֵי אִילָנוֹת בְּתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ – הֲרֵי זֶה לֹא קָנָה קַרְקַע.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: קָנָה קַרְקַע.
הִגְדִּילוּ – לֹא יְשַׁפֶּה.
וְהָעוֹלֶה מִן הַגֶּזַע – שֶׁלּוֹ. וּמִן הַשָּׁרָשִׁים – שֶׁל בַּעַל הַקַּרְקַע.
וְאִם מֵתוּ – אֵין לוֹ קַרְקַע.
קָנָה שְׁלשָׁה – קָנָה קַרְקַע.
הִגְדִּילוּ – יְשַׁפֶּה.
וְהָעוֹלֶה מִן הַגֶּזַע וּמִן הַשָּׁרָשִׁין – שֶׁלּוֹ.
וְאִם מֵתוּ – יֵשׁ לוֹ קַרְקַע.
הַמּוֹכֵר רֹאשׁ בְּהֵמָה גַּסָּה – לֹא מָכַר אֶת הָרַגְלַיִם.
מָכַר אֶת הָרַגְלַיִם – לֹא מָכַר אֶת הָרֹאשׁ.
מָכַר אֶת הַקָּנֶה – לֹא מָכַר אֶת הַכָּבֵד.
מָכַר אֶת הַכָּבֵד – לֹא מָכַר אֶת הַקָּנֶה.
אֲבָל בַּדַּקָּה,
מָכַר אֶת הָרֹאשׁ – מָכַר אֶת הָרַגְלַיִם.
מָכַר אֶת הָרַגְלַיִם – לֹא מָכַר אֶת הָרֹאשׁ.
מָכַר אֶת הַקָּנֶה – מָכַר אֶת הַכָּבֵד.
מָכַר אֶת הַכָּבֵד – לֹא מָכַר אֶת הַקָּנֶה.
אַרְבַּע מִדּוֹת בַּמּוֹכְרִין.
מָכַר לוֹ חִטִּים יָפוֹת וְנִמְצְאוּ רָעוֹת – הַלּוֹקֵחַ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ.
רָעוֹת וְנִמְצְאוּ יָפוֹת – מוֹכֵר יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ.
רָעוֹת וְנִמְצְאוּ רָעוֹת, יָפוֹת וְנִמְצְאוּ יָפוֹת – אֵין אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ.
שְׁחַמְתִּית וְנִמְצֵאת לְבָנָה, לְבָנָה וְנִמְצֵאת שְׁחַמְתִּית,
עֵצִים שֶׁל זַיִת וְנִמְצְאוּ שֶׁל שִׁקְמָה, שֶׁל שִׁקְמָה וְנִמְצְאוּ שֶׁל זַיִת,
יַיִן וְנִמְצָא חֹמֶץ, חֹמֶץ וְנִמְצָא יַיִן –
שְׁנֵיהֶם יְכוֹלִין לַחֲזוֹר בָּהֶן.
הַמּוֹכֵר פֵּירוֹת לַחֲבֵירוֹ,
מָשַׁךְ וְלֹא מָדַד – קָנָה.
מָדַד וְלֹא מָשַׁךְ – לֹא קָנָה.
אִם הָיָה פִּקֵּחַ – שׂוֹכֵר אֶת מְקוֹמָן.
הַלּוֹקֵחַ פִּשְׁתָּן מֵחֲבֵירוֹ – הֲרֵי זֶה לֹא קָנָה עַד שֶׁיְּטַלְטְלֶנּוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם.
וְאִם הָיָה בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע וְתָלַשׁ כָּל שֶׁהוּא – קָנָה.
הַמּוֹכֵר יַיִן וְשֶׁמֶן לַחֲבֵרוֹ, וְהוּקְרוּ אוֹ שֶׁהוּזְלוּ;
אִם עַד שֶׁלֹּא נִתְמַלֵּאת הַמִּדָּה – לַמּוֹכֵר.
מִשֶּׁנִּתְמַלֵּאת הַמִּדָּה – לַלּוֹקֵחַ.
וְאִם הָיָה סַרְסוּר בֵּינֵיהֶן, נִשְׁבְּרָה הֶחָבִית – נִשְׁבְּרָה לַסַּרְסוּר.
וְחַיָּיב לְהַטִּיף לוֹ שָׁלשׁ טִפִּין.
הִרְכִּינָהּ וּמִיצָּה – הֲרֵי הוּא שֶׁל מוֹכֵר.
וְהַחֶנְוָנִי אֵינוֹ חַיָּיב לְהַטִּיף שָׁלשׁ טִפִּין.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה – פָּטוּר.
הַשּׁוֹלֵחַ אֶת בְּנוֹ אֵצֶל חֶנְוָנִי וּפוּנְדְּיוֹן בְּיָדוֹ,
וּמָדַד לוֹ בְּאִיסָּר שֶׁמֶן, וְנָתַן לוֹ אֶת הָאִיסָּר;
שָׁבַר אֶת הַצְּלוֹחִית וְאִבֵּד אֶת הָאִיסָּר – חֶנְוָנִי חַיָּיב.
רַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר, שֶׁעַל מְנָת כֵּן שְׁלָחוֹ.
וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי יְהוּדָה, בִּזְמַן שֶׁהַצְּלוֹחִית בְּיַד הַתִּינוֹק וּמָדַד חֶנְוָנִי לְתוֹכָהּ – חֶנְוָנִי פָּטוּר.
הַסִּיטוֹן מְקַנֵּחַ מִדּוֹתָיו אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם,
וּבַעַל הַבַּיִת – אַחַת לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: חִלּוּף הַדְּבָרִים.
חֶנְוָנִי מְקַנֵּחַ מִדּוֹתָיו פַּעֲמַיִם בְּשַׁבָּת,
וּמְמַחֶה מִשְׁקְלוֹתָיו פַּעַם אַחַת בְּשַׁבָּת,
וּמְקַנֵּחַ מֹאזְנַיִם עַל כָּל מִשְׁקָל וּמִשְׁקָל.
אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּלַּח. אֲבָל בַּיָּבֵשׁ – אֵינוֹ צָרִיךְ.
וְחַיָּיב לְהַכְרִיעַ לוֹ טֶפַח.
הָיָה שׁוֹקֵל לוֹ עַיִן בְּעַיִן – נוֹתֵן לוֹ גֵּרוּמָיו, אֶחָד לָעֲשָׂרָה בַּלַּח, וְאֶחָד לָעֶשְׂרִים בַּיָּבֵשׁ.
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָמוֹד בַּדַּקָּה – לֹא יָמוֹד בַּגַּסָּה,
בַּגַּסָּה – לֹא יָמוֹד בַּדַּקָּה.
לִמְחוֹק – לֹא יִגְדּוֹשׁ, לִגְדּוֹשׁ – לֹא יִמְחוֹק.