menu
small logo

Back

Bava Basra

Perek 5

הַמּוֹכֵר אֶת הַסְּפִינָה –

מָכַר אֶת הַתּוֹרֶן, וְאֶת הַנֵּס, וְאֶת הָעוֹגִין, וְאֶת כָּל הַמַּנְהִיגִין אוֹתָהּ.

אֲבָל לֹא מָכַר לֹא אֶת הָעֲבָדִים, וְלֹא אֶת הַמַּרְצוּפִין, וְלֹא אֶת הָאַנְתִּיקִי.

וּבִזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: "הִיא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ" – הֲרֵי כֻּלָּן מְכוּרִין.

מָכַר אֶת הַקָּרוֹן – לֹא מָכַר אֶת הַפְּרָדוֹת.

מָכַר אֶת הַפְּרָדוֹת – לֹא מָכַר אֶת הַקָּרוֹן.

מָכַר אֶת הַצֶּמֶד – לֹא מָכַר אֶת הַבָּקָר.

מָכַר אֶת הַבָּקָר – לֹא מָכַר אֶת הַצֶּמֶד.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַדָּמִים מוֹדִיעִין.

כֵּיצַד? אָמַר לוֹ: "מְכוֹר לִי צִמְדְּךָ בְּמָאתַיִם זוּז" – הַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאֵין הַצֶּמֶד בְּמָאתַיִם זוּז.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין הַדָּמִים רְאָיָה.

הַמּוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר – לֹא מָכַר כֵּלָיו.

נַחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר: מָכַר כֵּלָיו.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: פְּעָמִים מְכוּרִין וּפְעָמִים אֵינָן מְכוּרִין. כֵּיצַד?

הָיָה חֲמוֹר לְפָנָיו וְכֵלָיו עָלָיו, וְאָמַר לוֹ: "מְכוֹר לִי חֲמוֹרְךָ זֶה" – הֲרֵי כֵּלָיו מְכוּרִין.

"חֲמוֹרְךָ הוּא?" – אֵין כֵּלָיו מְכוּרִין.

הַמּוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר – מָכַר אֶת הַסְּיָח.

מָכַר אֶת הַפָּרָה – לֹא מָכַר אֶת בְּנָהּ.

מָכַר אַשְׁפָּה – מָכַר זִבְלָהּ.

מָכַר בּוֹר – מָכַר מֵימָיו.

מָכַר כַּוֶּרֶת – מָכַר דְּבוֹרִים.

מָכַר שׁוֹבָךְ – מָכַר יוֹנִים.

הַלּוֹקֵחַ פֵּירוֹת שׁוֹבָךְ מֵחֲבֵרוֹ – מַפְרִיחַ בְּרֵיכָה רִאשׁוֹנָה.

פֵּירוֹת כַּוֶּורֶת – נוֹטֵל שְׁלשָׁה נְחִילִין וּמְסָרֵס.

חַלּוֹת דְּבַשׁ – מַנִּיחַ שְׁתֵּי חַלּוֹת.

זֵיתִים לָקוֹץ – מַנִּיחַ שְׁתֵּי גְרוֹפִיּוֹת.

הַקּוֹנֶה שְׁנֵי אִילָנוֹת בְּתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ – הֲרֵי זֶה לֹא קָנָה קַרְקַע.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: קָנָה קַרְקַע.

הִגְדִּילוּ – לֹא יְשַׁפֶּה.

וְהָעוֹלֶה מִן הַגֶּזַע – שֶׁלּוֹ. וּמִן הַשָּׁרָשִׁים – שֶׁל בַּעַל הַקַּרְקַע.

וְאִם מֵתוּ – אֵין לוֹ קַרְקַע.

קָנָה שְׁלשָׁה – קָנָה קַרְקַע.

הִגְדִּילוּ – יְשַׁפֶּה.

וְהָעוֹלֶה מִן הַגֶּזַע וּמִן הַשָּׁרָשִׁין – שֶׁלּוֹ.

וְאִם מֵתוּ – יֵשׁ לוֹ קַרְקַע.

הַמּוֹכֵר רֹאשׁ בְּהֵמָה גַּסָּה – לֹא מָכַר אֶת הָרַגְלַיִם.

מָכַר אֶת הָרַגְלַיִם – לֹא מָכַר אֶת הָרֹאשׁ.

מָכַר אֶת הַקָּנֶה – לֹא מָכַר אֶת הַכָּבֵד.

מָכַר אֶת הַכָּבֵד – לֹא מָכַר אֶת הַקָּנֶה.

אֲבָל בַּדַּקָּה,

מָכַר אֶת הָרֹאשׁ – מָכַר אֶת הָרַגְלַיִם.

מָכַר אֶת הָרַגְלַיִם – לֹא מָכַר אֶת הָרֹאשׁ.

מָכַר אֶת הַקָּנֶה – מָכַר אֶת הַכָּבֵד.

מָכַר אֶת הַכָּבֵד – לֹא מָכַר אֶת הַקָּנֶה.

אַרְבַּע מִדּוֹת בַּמּוֹכְרִין.

מָכַר לוֹ חִטִּים יָפוֹת וְנִמְצְאוּ רָעוֹת – הַלּוֹקֵחַ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ.

רָעוֹת וְנִמְצְאוּ יָפוֹת – מוֹכֵר יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ.

רָעוֹת וְנִמְצְאוּ רָעוֹת, יָפוֹת וְנִמְצְאוּ יָפוֹת – אֵין אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ.

שְׁחַמְתִּית וְנִמְצֵאת לְבָנָה, לְבָנָה וְנִמְצֵאת שְׁחַמְתִּית,

עֵצִים שֶׁל זַיִת וְנִמְצְאוּ שֶׁל שִׁקְמָה, שֶׁל שִׁקְמָה וְנִמְצְאוּ שֶׁל זַיִת,

יַיִן וְנִמְצָא חֹמֶץ, חֹמֶץ וְנִמְצָא יַיִן –

שְׁנֵיהֶם יְכוֹלִין לַחֲזוֹר בָּהֶן.

הַמּוֹכֵר פֵּירוֹת לַחֲבֵירוֹ,

מָשַׁךְ וְלֹא מָדַד – קָנָה.

מָדַד וְלֹא מָשַׁךְ – לֹא קָנָה.

אִם הָיָה פִּקֵּחַ – שׂוֹכֵר אֶת מְקוֹמָן.

הַלּוֹקֵחַ פִּשְׁתָּן מֵחֲבֵירוֹ – הֲרֵי זֶה לֹא קָנָה עַד שֶׁיְּטַלְטְלֶנּוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם.

וְאִם הָיָה בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע וְתָלַשׁ כָּל שֶׁהוּא – קָנָה.

הַמּוֹכֵר יַיִן וְשֶׁמֶן לַחֲבֵרוֹ, וְהוּקְרוּ אוֹ שֶׁהוּזְלוּ;

אִם עַד שֶׁלֹּא נִתְמַלֵּאת הַמִּדָּה – לַמּוֹכֵר.

מִשֶּׁנִּתְמַלֵּאת הַמִּדָּה – לַלּוֹקֵחַ.

וְאִם הָיָה סַרְסוּר בֵּינֵיהֶן, נִשְׁבְּרָה הֶחָבִית – נִשְׁבְּרָה לַסַּרְסוּר.

וְחַיָּיב לְהַטִּיף לוֹ שָׁלשׁ טִפִּין.

הִרְכִּינָהּ וּמִיצָּה – הֲרֵי הוּא שֶׁל מוֹכֵר.

וְהַחֶנְוָנִי אֵינוֹ חַיָּיב לְהַטִּיף שָׁלשׁ טִפִּין.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה – פָּטוּר.

הַשּׁוֹלֵחַ אֶת בְּנוֹ אֵצֶל חֶנְוָנִי וּפוּנְדְּיוֹן בְּיָדוֹ,

וּמָדַד לוֹ בְּאִיסָּר שֶׁמֶן, וְנָתַן לוֹ אֶת הָאִיסָּר;

שָׁבַר אֶת הַצְּלוֹחִית וְאִבֵּד אֶת הָאִיסָּר – חֶנְוָנִי חַיָּיב.

רַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר, שֶׁעַל מְנָת כֵּן שְׁלָחוֹ.

וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי יְהוּדָה, בִּזְמַן שֶׁהַצְּלוֹחִית בְּיַד הַתִּינוֹק וּמָדַד חֶנְוָנִי לְתוֹכָהּ – חֶנְוָנִי פָּטוּר.

הַסִּיטוֹן מְקַנֵּחַ מִדּוֹתָיו אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם,

וּבַעַל הַבַּיִת – אַחַת לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: חִלּוּף הַדְּבָרִים.

חֶנְוָנִי מְקַנֵּחַ מִדּוֹתָיו פַּעֲמַיִם בְּשַׁבָּת,

וּמְמַחֶה מִשְׁקְלוֹתָיו פַּעַם אַחַת בְּשַׁבָּת,

וּמְקַנֵּחַ מֹאזְנַיִם עַל כָּל מִשְׁקָל וּמִשְׁקָל.

אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּלַּח. אֲבָל בַּיָּבֵשׁ – אֵינוֹ צָרִיךְ.

וְחַיָּיב לְהַכְרִיעַ לוֹ טֶפַח.

הָיָה שׁוֹקֵל לוֹ עַיִן בְּעַיִן – נוֹתֵן לוֹ גֵּרוּמָיו, אֶחָד לָעֲשָׂרָה בַּלַּח, וְאֶחָד לָעֶשְׂרִים בַּיָּבֵשׁ.

מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָמוֹד בַּדַּקָּה – לֹא יָמוֹד בַּגַּסָּה,

בַּגַּסָּה – לֹא יָמוֹד בַּדַּקָּה.

לִמְחוֹק – לֹא יִגְדּוֹשׁ, לִגְדּוֹשׁ – לֹא יִמְחוֹק.