רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שָׁלשׁ אֲבָנִים זוֹ בְּצַד זוֹ, בְּצַד מַרְקוּלִיס – אֲסוּרוֹת. וּשְׁתַּיִם – מוּתָּרוֹת.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: שֶׁנִּרְאוֹת עִמּוֹ – אֲסוּרוֹת, וְשֶׁאֵין נִרְאוֹת עִמּוֹ – מוּתָּרוֹת.

מָצָא בְּרֹאשׁוֹ מָעוֹת, כְּסוּת אוֹ כֵּלִים – הֲרֵי אֵלּוּ מוּתָּרִין.

פַּרְכִּילֵי עֲנָבִים, וַעֲטָרוֹת שֶׁל שִׁבֳּלִים, וְיֵינוֹת וּשְׁמָנִים וּסְלָתוֹת, וְכָל דָּבָר שֶׁכַּיּוֹצֵא בּוֹ קָרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – אָסוּר.

עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהָיָה לָהּ גִּינָּה אוֹ מֶרְחָץ – נֶהֱנִין מֵהֶן שֶׁלֹּא בְּטוֹבָה, וְאֵין נֶהֱנִין מֵהֶן בְּטוֹבָה.

הָיָה שֶׁלָּהּ וְשֶׁל אֲחֵרִים – נֶהֱנִין מֵהֶן בֵּין בְּטוֹבָה וּבֵין שֶׁלֹּא בְּטוֹבָה.

עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נָכְרִי – אֲסוּרָה מִיָּד. וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל – אֵין אֲסוּרָה עַד שֶׁתֵּיעָבֵד.

נָכְרִי – מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ וְשֶׁל חֲבֵרוֹ. וְיִשְׂרָאֵל – אֵין מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נָכְרִי.

הַמְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה – בִּיטֵּל מְשַׁמְּשֶׁיהָ. בִּיטֵּל מְשַׁמְּשֶׁיהָ – מְשַׁמְּשֶׁיהָ מוּתָּרִין, וְהִיא אֲסוּרָה.

כֵּיצַד מְבַטְּלָהּ? קָטַע רֹאשׁ אָזְנָהּ, רֹאשׁ חוֹטְמָהּ, רֹאשׁ אֶצְבָּעָהּ, פְּחָסָהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חִיסְּרָהּ – בִּטְּלָהּ.

רָקַק בְּפָנֶיהָ, הִשְׁתִּין בְּפָנֶיהָ, גֵּרְרָהּ, וְזָרַק בָּה אֶת הָצּוֹאָה – הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ בְּטֵילָה.

מְכָרָהּ אוֹ מִשְׁכְּנָהּ – רַבִּי אוֹמֵר: בִּיטֵּל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא בִּיטֵּל.

עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִנִּיחוּהָ עוֹבְדֶיהָ,

בִּשְׁעַת שָׁלוֹם – מוּתֶּרֶת. בִּשְׁעַת מִלְחָמָה – אֲסוּרָה.

בִּימוֹסְיָאוֹת שֶׁל מְלָכִים – הֲרֵי אֵלּוּ מוּתָּרוֹת, מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָם בְּשָׁעָה שֶׁהַמְּלָכִים עוֹבְרִים.

שָׁאֲלוּ אֶת הַזְּקֵנִים בְּרוֹמִי: אִם אֵין רְצוֹנוֹ בַּעֲבוֹדָה זָרָה, לָמָּה אֵינוֹ מְבַטְּלָהּ?

אָמְרוּ לָהֶן: אִילּוּ לְדָבָר שֶׁאֵין צוֹרֶךְ לָעוֹלָם בּוֹ הָיוּ עוֹבְדִין – הָיָה מְבַטְּלוֹ. הֲרֵי הֵן עוֹבְדִין לַחַמָּה וְלַלְּבָנָה וְלַכּוֹכָבִים וְלַמַּזָּלוֹת, יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ מִפְּנֵי הַשּׁוֹטִים?!

אָמְרוּ לָהֶם: אִם כֵּן, יְאַבֵּד דָּבָר שֶׁאֵין צוֹרֶךְ לָעוֹלָם בּוֹ, וְיַנִּיחַ דָּבָר שֶׁצּוֹרֶךְ הָעוֹלָם בּוֹ!

אָמְרוּ לָהֶן: אַף אָנוּ מַחֲזִיקִין יְדֵי עוֹבְדֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ, שֶׁאוֹמְרִים: תֵּדְעוּ שֶׁהֵן אֱלוֹהוֹת, שֶׁהֲרֵי הֵן לֹא בָּטְלוּ.

לוֹקְחִין גַּת בְּעוּטָה מִן הַגּוֹי, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹטֵל בְּיָדוֹ וְנוֹתֵן לַתַּפּוּחַ.

וְאֵינוֹ נַעֲשֶׂה יֵין נֶסֶךְ עַד שֶׁיֵּרֵד לַבּוֹר.

יָרַד לַבּוֹר – מַה שֶּׁבַּבּוֹר אָסוּר, וְהַשְּׁאָר מוּתָּר.

דּוֹרְכִין עִם הַנָּכְרִי בַּגַּת, אֲבָל לֹא בּוֹצְרִין עִמּוֹ.

יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּטוּמְאָה – לֹא דּוֹרְכִין וְלֹא בּוֹצְרִין עִמּוֹ,

אֲבָל מוֹלִיכִין עִמּוֹ חָבִיּוֹת לַגַּת, וּמְבִיאִין עִמּוֹ מִן הַגַּת.

נַחְתּוֹם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּטוּמְאָה – לֹא לָשִׁין וְלֹא עוֹרְכִין עִמּוֹ, אֲבָל מוֹלִיכִין עִמּוֹ פַּת לַפַּלְטֵר.

נָכְרִי שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד בְּצַד הַבּוֹר שֶׁל יַיִן; אִם יֵשׁ לוֹ עָלָיו מִלְוֶה – אָסוּר. אֵין לוֹ עָלָיו מִלְוֶה – מוּתָּר.

נָפַל לַבּוֹר וְעָלָה, וּמְדָדוֹ בְּקָּנֶה, הִתִּיז אֶת הַצִּרְעָה בְּקָּנֶה, אוֹ שֶׁהָיָה מְטַפֵּחַ עַל פִּי חָבִית מְרוּתַּחַת – בְּכָל אֵלּוּ הָיָה מַעֲשֶׂה, וְאָמְרוּ: יִמָּכֵר. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר.

נָטַל אֶת הֶחָבִית וּזְרָקָהּ בַּחֲמָתוֹ לַבּוֹר – זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה וְהִכְשִׁירוּ.

הַמְטַהֵר יֵינוֹ שֶׁל נָכְרִי וְנוֹתְנוֹ בִּרְשׁוּתוֹ בְּבַיִת הַפָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים;

בְּעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גּוֹיִם וְיִשְׂרְאֵלִים – מוּתָּר.

בְּעִיר שֶׁכּוּלָּה גּוֹיִם – אָסוּר, עַד שֶׁיּוֹשִׁיב שׁוֹמֵר.

וְאֵין הַשּׁוֹמֵר צָרִיךְ לִהְיוֹת יוֹשֵׁב וּמְשַׁמֵּר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹצֵא וְנִכְנָס – מוּתָּר.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כָּל רְשׁוּת גּוֹיִם אַחַת הִיא.

הַמְטַהֵר יֵינוֹ שֶׁל נָכְרִי וְנוֹתְנוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, וְהַלָּה כּוֹתֵב לוֹ: "הִתְקַבַּלְתִּי מִמְּךָ מָעוֹת" – מוּתָּר.

אֲבָל אִם יִרְצֶה יִשְׂרָאֵל לְהוֹצִיאוֹ וְאֵינוֹ מַנִּיחוֹ עַד שֶׁיִּתֶּן לוֹ אֶת מְעוֹתָיו – זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה בְּבֵית שְׁאָן, וְאָסְרוּ חֲכָמִים.