לִפְנֵי אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם שְׁלשָׁה יָמִים –

אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶן, לְהַשְׁאִילָן וְלִשְׁאוֹל מֵהֶן, לְהַלְווֹתָן וְלִלְווֹת מֵהֶן, לְפוֹרְעָן וְלִפְרוֹע מֵהֶן.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נִפְרָעִין מֵהֶן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֵיצֵר לוֹ.

אָמְרוּ לוֹ: אַף עַל פִּי שֶׁמֵּיצֵר הוּא עַכְשָׁיו, שָׂמֵחַ הוּא לְאַחַר זְמַן.

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שְׁלשָׁה יָמִים לִפְנֵיהֶם וּשְׁלשָׁה יָמִים לְאַחֲרֵיהֶם אָסוּר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לִפְנֵי אֵידֵיהֶן – אָסוּר, לְאַחַר אֵידֵיהֶן – מוּתָּר.

וְאֵלּוּ אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם:

קָלֶנְדָּא, וּסְטַרְנוּרָא, וּקְרָטֵסִים,

וְיוֹם גְּנוּסְיָא שֶׁל מְלָכִים, וְיוֹם הַלֵּידָה, וְיוֹם הַמִּיתָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כָּל מִיתָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׂרֵפָה – יֵשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה. וְשֶׁאֵין בָּהּ שְׂרֵפָה – אֵין בָּה עֲבוֹדָה זָרָה.

יוֹם תִּגְלַחַת זְקָנוֹ וּבְלוֹרִיתוֹ, יוֹם שֶׁעָלָה בּוֹ מִן הַיָּם, וְיוֹם שֶׁיָּצָא בּוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים, וְגוֹי שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ – אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הָאִישׁ בִּלְבָד.

עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה – חוּצָה לָהּ מוּתָּר.

הָיָה חוּצָה לָהּ עֲבוֹדָה זָרָה – תּוֹכָהּ מוּתָּר.

מַהוּ לֵילֵךְ לְשָׁם?

בִּזְמַן שֶׁהַדֶּרֶךְ מְיוּחֶדֶת לְאוֹתוֹ מָקוֹם – אָסוּר.

וְאִם הָיָה יָכוֹל לְהַלֵּךְ בָּהּ לְמָקוֹם אַחֵר – מוּתָּר.

עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה, וְהָיוּ בָּהּ חֲנוּיוֹת מְעוּטָּרוֹת וְשֶׁאֵינָן מְעוּטָּרוֹת, זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה בְּבֵית שְׁאָן, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: הַמְעוּטָּרוֹת – אֲסוּרוֹת וְשֶׁאֵינָן מְעוּטָּרוֹת – מוּתָּרוֹת.

אֵלּוּ דְּבָרִים אֲסוּרִים לִמְכּוֹר לַגּוֹיִם:

אִצְטְרוֹבָּלִין וּבְנוֹת שׁוּחַ וּפְטוֹטְרוֹתֵיהֶן, וּלְבוֹנָה, וְתַרְנְגוֹל הַלָּבָן.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מוּתָּר לִמְכּוֹר לוֹ לָבָן בֵּין הַתַּרְנְגוֹלִין. וּבִזְמַן שֶׁהוּא בִּפְנֵי עַצְמוֹ – קוֹטֵעַ אֶת אֶצְבָּעוֹ וּמוֹכְרוֹ לוֹ, לְפִי שֶׁאֵין מַקְרִיבִין חָסֵר לַעֲבוֹדָה זָרָה.

וּשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים – סְתָמָן מוּתָּר, וּפֵירוּשָׁן אָסוּר.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף דֶּקֶל טָב, וְחָצָב, וְנִקְלִיבָם – אָסוּר לִמְכּוֹר לַגּוֹיִם.

מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִמְכּוֹר בְּהֵמָה דַּקָּה לַגּוֹיִם – מוֹכְרִין.

מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִמְכּוֹר – אֵין מוֹכְרִין.

וּבְכָל מָקוֹם – אֵין מוֹכְרִין לָהֶם בְּהֵמָה גַּסָּה, עֲגָלִים וּסְיָיחִים, שְׁלֵמִים וּשְׁבוּרִין.

רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בַּשְּׁבוּרָה.

וּבֶן בְּתֵירָה מַתִּיר בַּסּוּס.

אֵין מוֹכְרִין לָהֶם דּוּבִּין וַאֲרָיוֹת, וְכָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נֶזֶק לָרַבִּים.

אֵין בּוֹנִין עִמָּהֶם בָּסִילְקִי, גַּרְדּוֹם, וְאִצְטַדְיָא, וּבִימָה.

אֲבָל בּוֹנִים עִמָּהֶם בִּימוֹסְיָאוֹת וּבֵית מֶרְחֲצָאוֹת.

הִגִּיעוּ לְכִיפָּה שֶׁמַּעֲמִידִין בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה – אָסוּר לִבְנוֹת.

וְאֵין עוֹשִׂים תַּכְשִׁיטִין לַעֲבוֹדָה זָרָה, קוּטְלָאוֹת וּנְזָמִים וְטַבָּעוֹת.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּשָׂכָר – מוּתָּר.

אֵין מוֹכְרִין לָהֶם בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע, אֲבָל מוֹכֵר הוּא מִשֶּׁיִּקָּצֵץ.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מוֹכֵר הוּא לוֹ עַל מְנָת לָקוֹץ.

אֵין מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שָׂדוֹת.

וּבְסוּרְיָא מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים, אֲבָל לֹא שָׂדוֹת.

וּבְחוּץ לָאָרֶץ מוֹכְרִין לָהֶם בָּתִּים וּמַשְׂכִּירִין שָׂדוֹת. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים, אֲבָל לֹא שָׂדוֹת. וּבְסוּרְיָא מוֹכְרִין בָּתִּים וּמַשְׂכִּירִין שָׂדוֹת. וּבְחוּצָה לָאָרֶץ מוֹכְרִין אֵלּוּ וָאֵלּוּ.

אַף בְּמָקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַשְׂכִּיר – לֹא לְבֵית דִּירָה אָמְרוּ,

מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַכְנִיס לְתוֹכוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ".

וּבְכָל מָקוֹם לֹא יַשְׂכִּיר לוֹ אֶת הַמֶּרְחָץ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִקְרָא עַל שְׁמוֹ.