הָאִשָּׁה שֶׁהָלְכָה הִיא וּבַעְלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, שָׁלוֹם בֵּינוֹ לְבֵינָהּ וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם, וּבָאתָה וְאָמְרָה: "מֵת בַּעְלִי" – תִּנָּשֵׂא.

"מֵת בַּעְלִי" – תִּתְיַבֵּם.

שָׁלוֹם בֵּינוֹ לְבֵינָהּ וּמִלְחָמָה בָּעוֹלָם, קְטָטָה בֵּינוֹ לְבֵינָהּ וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם, וּבָאתָה וְאָמְרָה: "מֵת בַּעְלִי" – אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לְעוֹלָם אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת, אֶלָּא אִם כֵּן בָּאתָה בּוֹכָה וּבְגָדֶיהָ קְרוּעִין. אָמְרוּ לוֹ: אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ תִּנָּשֵׂא.

בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: לֹא שָׁמַעְנוּ אֶלָּא בְּבָאָה מִן הַקָּצִיר, וּבְאוֹתָהּ מְדִינָה, וּכְמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה.

אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי: אַחַת הַבָּאָה מִן הַקָּצִיר, וְאַחַת הַבָּאָה מִן הַזֵּיתִים, וְאַחַת הַבָּאָה מִן הַבָּצִיר, וְאַחַת הַבָּאָה מִמְּדִינָה לִמְדִינָה. לֹא דִּבְּרוּ חֲכָמִים בַּקָּצִיר אֶלָּא בַּהוֶֹה.

חָזְרוּ בֵּית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּבֵית שַׁמַּאי.

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: תִּנָּשֵׂא, וְתִטּוֹל כְּתוּבָּתָהּ.

בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: תִּנָּשֵׂא, וְלֹא תִּטּוֹל כְּתוּבָּתָהּ.

אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי: הִתַּרְתֶּם עֶרְוָה חֲמוּרָה, לֹא תַּתִּירוּ אֶת מָמוֹן הַקַּל?

אָמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל: מָצִינוּ שֶׁאֵין הָאַחִים נִכְנָסִים לְנַחֲלָה עַל פִּיהָ.

אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: וַהֲלֹא מִסֵּפֶר כְּתוּבָּתָהּ נִלְמוֹד, שֶׁהוּא כּוֹתֵב לָהּ: שֶׁאִם תִּנָּשְׂאִי לְאַחֵר, תִּטְּלִי מַה שֶּׁכָּתוּב לֵיכִי.

וְחָזְרוּ בֵּית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי.

הַכֹּל נֶאֱמָנִים לְהַעִידָהּ, חוּץ מֵחֲמוֹתָהּ, וּבַת חֲמוֹתָהּ, וְצָרָתָהּ, וִיבִמְתָּהּ, וּבַת בַּעְלָה.

מַה בֵּין גֵּט לְמִיתָה? שֶׁהַכְּתָב מוֹכִיחַ.

עֵד אוֹמֵר: “מֵת״, וְנִשֵּׂאת, וּבָא אַחֵר וְאָמַר: “לֹא מֵת״ – הֲרֵי זוֹ לֹא תֵּצֵא.

עֵד אוֹמֵר: “מֵת״, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים: “לֹא מֵת״, אַף עַל פִּי שֶׁנִּשֵּׂאת – תֵּצֵא.

שְׁנַיִם אוֹמְרִים: “מֵת״, וְעֵד אוֹמֵר: “לֹא מֵת", אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשֵּׂאת – תִּנָּשֵׂא.

אַחַת אוֹמֶרֶת: “מֵת״, וְאַחַת אוֹמֶרֶת: “לֹא מֵת";

זוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת מֵת – תִּנָּשֵׂא וְתִטּוֹל כְּתוּבָּתָהּ. וְזוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת לֹא מֵת – לֹא תִּנָּשֵׂא וְלֹא תִּטּוֹל כְּתוּבָּתָהּ.

אַחַת אוֹמֶרֶת: "מֵת", וְאַחַת אוֹמֶרֶת: "נֶהֱרַג";

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הוֹאִיל וּמַכְחִישׁוֹת זוֹ אֶת זוֹ – הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יִנָּשְׂאוּ.

רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: הוֹאִיל וְזוֹ וְזוֹ מוֹדוֹת שֶׁאֵין קַיָּים – יִנָּשְׂאוּ.

עֵד אוֹמֵר: “מֵת״, וְעֵד אוֹמֵר: “לֹא מֵת״; אִשָּׁה אוֹמֶרֶת: “מֵת״, וְאִשָּׁה אוֹמֶרֶת: “לֹא מֵת״ – הֲרֵי זוֹ לֹא תִּנָּשֵׂא.

הָאִשָּׁה שֶׁהָלְכָה הִיא וּבַעְלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, וּבָאָה וְאָמְרָה: “מֵת בַּעְלִי״ – תִּנָּשֵׂא וְתִטּוֹל כְּתוּבָּתָהּ,

וְצָרָתָהּ אֲסוּרָה.

הָיְתָה בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן – תֹּאכַל בִּתְרוּמָה, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין זוֹ דֶּרֶךְ מוֹצִיאָתָה מִידֵי עֲבֵירָה, עַד שֶׁתְּהֵא אֲסוּרָה לִינָּשֵׂא, וַאֲסוּרָה מִלֶּאֱכוֹל בִּתְרוּמָה.

אָמְרָה: “מֵת בַּעְלִי וְאַחַר כָּךְ מֵת חָמִי״ – תִּנָּשֵׂא וְתִטּוֹל כְּתוּבָּתָהּ, וַחֲמוֹתָהּ אֲסוּרָה.

הָיְתָה בַּת יִשְׂרָאֵל לַכֹּהֵן – תֹּאכַל בִּתְרוּמָה, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין זוֹ דֶּרֶךְ מוֹצִיאָתָהּ מִידֵי עֲבֵירָה, עַד שֶׁתְּהֵא אֲסוּרָה לִינָּשֵׂא, וַאֲסוּרָה לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָה.

קִידֵּשׁ אַחַת מֵחָמֵשׁ נָשִׁים וְאֵין יוֹדֵעַ אֵיזוֹ קִידֵּשׁ, כָּל אַחַת אוֹמֶרֶת: "אוֹתִי קִידֵּשׁ" – נוֹתֵן גֵּט לְכָל אַחַת וְאַחַת, וּמַנִּיחַ כְּתוּבָּה בֵּינֵיהֶן וּמִסְתַּלֵּק, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין זוֹ דֶּרֶךְ מוֹצִיאַתּוּ מִידֵי עֲבֵירָה, עַד שֶׁיִּתֵּן גֵּט וּכְתוּבָּה לְכָל אַחַת וְאֶחָת.

גָּזַל אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה וְאֵין יוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה גָּזַל, כָּל אֶחָד אוֹמֵר: “אוֹתִי גָּזַל״ – מַנִּיחַ גְּזֵילָה בֵּינֵיהֶן וּמִסְתַּלֵּק, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין זוֹ דֶּרֶךְ מוֹצִיאַתּוּ מִידֵי עֲבֵירָה, עַד שֶׁיְּשַׁלֵּם גְּזֵילָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד.

הָאִשָּׁה שֶׁהָלְכָה הִיא וּבַעְלָה לִמְדִינַת הַיָּם וּבְנָהּ עִמָּהֶם, וּבָאָה וְאָמְרָה: "מֵת בַּעְלִי וְאַחַר כָּךְ מֵת בְּנִי" – נֶאֱמֶנֶת.

"מֵת בְּנִי וְאַחַר כָּךְ מֵת בַּעְלִי" – אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת וְחוֹשְׁשִׁים לִדְבָרֶיהָ, וְחוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת.

“נִיתַּן לִי בֵּן בִּמְדִינַת הַיָּם", וְאָמְרָה: "מֵת בְּנִי וְאַחַר כָּךְ מֵת בַּעְלִי" – נֶאֱמֶנֶת.

"מֵת בַּעְלִי וְאַחַר כָּךְ מֵת בְּנִי" – אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת. וְחוֹשְׁשִׁים לִדְבָרֶיהָ, וְחוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת.

"נִיתַּן לִי יָבָם בִּמְדִינַת הַיָּם", אָמְרָה: "מֵת בַּעְלִי וְאַחַר כָּךְ מֵת יְבָמִי", "יְבָמִי וְאַחַר כָּךְ בַּעְלִי" – נֶאֱמֶנֶת.

הָלְכָה הִיא וּבַעְלָהּ וִיבָמָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, אָמְרָה: "מֵת בַּעְלִי וְאַחַר כָּךְ מֵת יְבָמִי", "יְבָמִי וְאַחַר כָּךְ בַּעְלִי" – אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת.

שֶׁאֵין הָאִשָּׁה נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר: “מֵת יְבָמִי״ שֶׁתִּנָּשֵׂא. וְלֹא “מֵתָה אֲחוֹתִי״ שֶׁתִּכָּנֵס לְבֵיתוֹ. וְאֵין הָאִישׁ נֶאֱמָן לוֹמַר: “מֵת אָחִי״ שֶׁיְּיַבֵּם אִשְׁתּוֹ. וְלֹא “מֵתָה אִשְׁתִּי״ שֶׁיִּשָּׂא אֲחוֹתָהּ.