הָאִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ: “מֵת בַּעֲלֵיךְ״, וְנִיסֵּת, וְאַחַר כָּךְ בָּא בַּעְלָהּ –

תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, וּצְרִיכָה גֵּט מִזֶּה וּמִזֶּה.

וְאֵין לָהּ כְּתוּבָּה, וְלֹא פֵּירוֹת, וְלֹא מְזוֹנוֹת, וְלֹא בְּלָאוֹת – לֹא עַל זֶה וְלֹא עַל זֶה. אִם נָטְלָה מִזֶּה וּמִזֶּה – תַּחֲזִיר.

וְהַוָּלָד מַמְזֵר מִזֶּה וּמִזֶּה.

וְלֹא זֶה וְזֶה מִטַּמְּאִין לָהּ,

וְלֹא זֶה וְזֶה זַכָּאִין, לֹא בִּמְצִיאָתָהּ, וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, וְלֹא בַּהֲפָרַת נְדָרֶיהָ.

הָיְתָה בַּת יִשְׂרָאֵל – נִפְסְלָה מִן הַכְּהוּנָּה, וּבַת לֵוִי – מִן הַמַּעֲשֵׂר, וּבַת כֹּהֵן – מִן הַתְּרוּמָה.

וְאֵין יוֹרְשִׁים שֶׁל זֶה וְיוֹרְשִׁים שֶׁל זֶה יוֹרְשִׁים אֶת כְּתוּבָּתָהּ.

וְאִם מֵתוּ – אָחִיו שֶׁל זֶה וְאָחִיו שֶׁל זֶה חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כְּתוּבָּתָהּ עַל נִכְסֵי בַּעֲלָהּ הָרִאשׁוֹן.

רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הָרִאשׁוֹן זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ, וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, וּבַהֲפָרַת נְדָרֶיהָ.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בִּיאָתָהּ אוֹ חֲלִיצָתָהּ מֵאָחִיו שֶׁל רִאשׁוֹן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ, וְאֵין הַוָּלָד מִמֶּנּוּ מַמְזֵר.

וְאִם נִיסֵּת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת – מוּתֶּרֶת לַחֲזוֹר לוֹ.

נִיסֵּת עַל פִּי בֵית דִּין – תֵּצֵא, וּפְטוּרָה מִן הַקָּרְבָּן.

לֹא נִיסֵּת עַל פִּי בֵּית דִּין – תֵּצֵא, וְחַיֶּיבֶת בַּקָּרְבָּן.

יָפֶה כֹּחַ בֵּית דִּין, שֶׁפּוֹטְרָהּ מִן הַקָּרְבָּן.

הוֹרוּהָ בֵּית דִּין לִינָּשֵׂא, וְהָלְכָה וְקִלְקְלָה – חַיֶּיבֶת בַּקָּרְבָּן, שֶׁלֹּא הִתִּירוּהָ אֶלָּא לִינָּשֵׂא.

הָאִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ וּבְנָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ: “מֵת בַּעְלֵיךְ וְאַחַר כָּךְ מֵת בְּנֵךְ״, וְנִשֵּׂאת, וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ לָהּ: “חִלּוּף הָיוּ הַדְּבָרִים״ – תֵּצֵא, וְהַוָּלָד רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן מַמְזֵר.

אָמְרוּ לָהּ: “מֵת בְּנֵךְ וְאַחַר כָּךְ מֵת בַּעְלֵיךְ״, וְנִתְיַבְּמָה, וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ לָהּ: “חִלּוּף הָיוּ הַדְּבָרִים״ – תֵּצֵא, וְהַוָּלָד רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן מַמְזֵר.

אָמְרוּ לָהּ: “מֵת בַּעְלֵיךְ״, וְנִיסֵּת, וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ לָהּ: “קַיָּים הָיָה וּמֵת" – תֵּצֵא, וְהַוָּלָד רִאשׁוֹן מַמְזֵר, וְהָאַחֲרוֹן אֵינוֹ מַמְזֵר.

אָמְרוּ לָהּ: “מֵת בַּעְלֵיךְ״, וְנִתְקַדְּשָׁה, וְאַחַר כָּךְ בָּא בַּעְלָהּ – מוּתֶּרֶת לַחֲזוֹר לוֹ.

אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן לָהּ אַחֲרוֹן גֵּט – לֹא פְּסָלָהּ מִן הַכְּהוּנָּה.

אֶת זוֹ דָּרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא: “וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ״ – וְלֹא מֵאִישׁ שֶׁאֵינוֹ אִישָׁהּ.

מִי שֶׁהָלְכָה אִשְׁתּוֹ לִמְדִינַת הַיָּם, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לוֹ: "מֵתָה אִשְׁתְּךָ", וְנָשָׂא אֶת אֲחוֹתָהּ, וְאַחַר כָּךְ בָּאת אִשְׁתּוֹ – מוּתֶּרֶת לַחֲזוֹר לוֹ. הוּא מוּתָּר בִּקְרוֹבוֹת שְׁנִיָּה, וּשְׁנִיָּה מוּתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו. וְאִם מֵתָה רִאשׁוֹנָה – מוּתָּר בַּשְּׁנִיָּה.

אָמְרוּ לוֹ: “מֵתָה אִשְׁתְּךָ״, וְנָשָׂא אֶת אֲחוֹתָהּ, וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ לוֹ: “קַיֶּימֶת הָיְתָה, וּמֵתָה" – הַוָּלָד רִאשׁוֹן מַמְזֵר, וְהָאַחֲרוֹן אֵינוֹ מַמְזֵר.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּל שֶׁפּוֹסֵל עַל יְדֵי אֲחֵרִים – פּוֹסֵל עַל יְדֵי עַצְמוֹ. וְכָל שֶׁאֵין פּוֹסֵל עַל יְדֵי אֲחֵרִים – אֵינוֹ פּוֹסֵל עַל יְדֵי עַצְמוֹ.

אָמְרוּ לוֹ: “מֵתָה אִשְׁתְּךָ״, וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאָבִיהָ; “מֵתָה״, וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאִמָּהּ; “מֵתָה״, וְנָשָׂא אֲחוֹתָה מֵאָבִיהָ; “מֵתָה״; וְנָשָׂא אֲחוֹתָה מֵאִמָּהּ; וְנִמְצְאוּ כּוּלָּן קַיָּימוֹת –

מוּתָּר בָּרִאשׁוֹנָה, בַּשְּׁלִישִׁית, וּבַחֲמִישִׁית, וּפוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן; וְאָסוּר בַּשְּׁנִיָּה וּבָרְבִיעִית, וְאֵין בִּיאַת אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ.

וְאִם בָּא עַל הַשְּׁנִיָּה לְאַחַר מִיתַת הָרִאשׁוֹנָה – מוּתָּר בַּשְּׁנִיָּה וּבָרְבִיעִית, וּפוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן, וְאָסוּר בַּשְּׁלִישִׁית וּבַחֲמִישִׁית, וְאֵין בִּיאַת אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ.

בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד – הוּא פּוֹסֵל עַל יְדֵי אַחִין, וְהָאַחִים פּוֹסְלִין עַל יָדוֹ; אֶלָּא שֶׁהוּא פּוֹסֵל תְּחִלָּה, וְאַחִין פּוֹסְלִין תְּחִלָּה וָסוֹף.

כֵּיצַד? בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ – פָּסַל עַל יְדֵי אַחִין. בָּאוּ עָלֶיהָ אַחִין, וְעָשׂוּ בָּהּ מַאֲמָר, נָתְנוּ גֵּט אוֹ חָלְצוּ – פָּסְלוּ עַל יָדוֹ.

בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, וְאַחַר כָּךְ בָּא עָלֶיהָ אָחִיו שֶׁהוּא בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד – פָּסַל עַל יָדוֹ.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא פָּסַל.

בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, וְאַחַר כָּךְ בָּא עַל צָרָתָהּ – פָּסַל עַל יְדֵי עַצְמוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא פָּסַל.

בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, וּמֵת – חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת,

נָשָׂא אִשָּׁה וּמֵת – הֲרֵי זוֹ פְּטוּרָה.

בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, וּמִשֶּׁהִגְדִּיל נָשָׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת וּמֵת,

אִם לֹא יָדַע אֶת הָרִאשׁוֹנָה מִשֶּׁהִגְדִּיל – הָרִאשׁוֹנָה חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת, וְהַשְּׁנִיָּה אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מְיַבֵּם לְאֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה, וְחוֹלֵץ לַשְּׁנִיָּה.

אֶחָד שֶׁהוּא בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, וְאֶחָד שֶׁהוּא בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁלֹא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת.