מִי שֶׁקִּינֵּא לְאִשְׁתּוֹ וְנִסְתְּרָה, אֲפִילּוּ שָׁמַע מֵעוֹף הַפּוֹרֵחַ – יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: עַד שֶׁיִּשְׂאוּ וְיִתְּנוּ בָּהּ מוֹזְרוֹת בַּלְּבָנָה.

אָמַר עֵד אֶחָד: "אֲנִי רְאִיתִיהָ שֶׁנִּטְמֵאת" – לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה.

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִילּוּ עֶבֶד, אֲפִילּוּ שִׁפְחָה – הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין אַף לְפוֹסְלָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ.

חֲמוֹתָהּ וּבַת חֲמוֹתָהּ וְצָרָתָהּ וִיבִמְתָּהּ וּבַת בַּעְלָהּ – הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנוֹת, וְלֹא לְפָסְלָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ, אֶלָּא שֶׁלֹּא תִּשְׁתֶּה.

שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם עֵדוּת רִאשׁוֹנָה, שֶׁאֵין אוֹסְרַתָּה אִיסּוּר עוֹלָם – אֵינָהּ מִתְקַיֶּימֶת בְּפָחוֹת מִשְּׁנַיִם. עֵדוּת אַחֲרוֹנָה שֶׁאוֹסְרַתָּה אִיסּוּר עוֹלָם – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תִּתְקַיֵּים בְּפָחוֹת מִשְּׁנַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְעֵד אֵין בָּהּ" – כָּל עֵדוּת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ.

קַל וָחוֹמֶר לְעֵדוּת הָרִאשׁוֹנָה מֵעַתָּה: וּמָה אִם עֵדוּת אַחֲרוֹנָה, שֶׁאוֹסְרַתָּה אִיסּוּר עוֹלָם – הֲרֵי הִיא מִתְקַיֶּימֶת בְּעֵד אֶחָד, עֵדוּת הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁאֵין אוֹסְרַתָּה אִיסּוּר עוֹלָם – אֵינוֹ דִּין שֶׁתִּתְקַיֵּים בְּעֵד אֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר", וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: "עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים יָקוּם דָּבָר", מַה לְּהַלָּן עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים – אַף כָּאן עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים.

עֵד אוֹמֵר נִטְמֵאת, וְעֵד אוֹמֵר לֹא נִטְמֵאת; אִשָּׁה אוֹמֶרֶת נִטְמֵאת, וְאִשָּׁה אוֹמֶרֶת לֹא נִטְמֵאת – הָיְתָה שׁוֹתָה.

אֶחָד אוֹמֵר נִטְמֵאת, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים לֹא נִטְמֵאת – הָיְתָה שׁוֹתָה.

שְׁנַיִם אוֹמְרִים נִטְמֵאת, וְאֶחָד אוֹמֵר לֹא נִטְמֵאת – לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה.