רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: פּוֹתְחִין לְאָדָם בִּכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.

אָמַר רַבִּי צָדוֹק: עַד שֶׁפּוֹתְחִין לוֹ בִּכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ – יִפְתְּחוּ לוֹ בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם; אִם כֵּן אֵין נְדָרִים!

וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּדָבָר שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין אָבִיו וְאִמּוֹ, שֶׁפּוֹתְחִין לוֹ בִּכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ.

וְעוֹד אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: פּוֹתְחִין בַּנּוֹלָד.

וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.

כֵּיצַד? אָמַר: “קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְאִישׁ פְּלוֹנִי״, וְנַעֲשָׂה סוֹפֵר, אוֹ שֶׁהָיָה מַשִּׂיא אֶת בְּנוֹ בְּקָרוֹב, וְאָמַר: “אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה סוֹפֵר, אוֹ שֶׁהָיָה מַשִּׂיא אֶת בְּנוֹ בְּקָרוֹב, לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר";

“קוֹנָם לְבַיִת זֶה שֶׁאֵינִי נִכְנָס״, וְנַעֲשָׂה בֵּית הַכְּנֶסֶת; אָמַר: “אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה בֵּית הַכְּנֶסֶת, לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר" –

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵן כַּנּוֹלָד וְאֵינָן כַּנּוֹלָד. וְאֵין חֲכָמִים מוֹדִים לוֹ.

כֵּיצַד? אָמַר: “קוֹנָם שֶׁאֵינִי נוֹשֵׂא אֶת פְּלוֹנִית שֶׁאָבִיהָ רַע״, אָמְרוּ לוֹ: מֵת, אוֹ שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה. “קוֹנָם לְבַיִת זֶה שֶׁאֵינִי נִכְנָס, שֶׁהַכֶּלֶב רַע בְּתוֹכוֹ״, אוֹ: “שֶׁהַנָּחָשׁ בְּתוֹכוֹ״, אָמְרוּ לוֹ: מֵת הַכֶּלֶב, אוֹ שֶׁנֶּהֱרַג הַנָּחָשׁ – הֲרֵי הֵן כַּנּוֹלָד וְאֵינָן כַּנּוֹלָד.

וְאֵין חֲכָמִים מוֹדִים לוֹ.

וְעוֹד אָמַר רַבִּי מֵאִיר: פּוֹתְחִין לוֹ מִן הַכָּתוּב שֶׁבַּתּוֹרָה, וְאוֹמְרִים לוֹ: אִילּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה עוֹבֵר עַל “לֹא תִקֹּם״, וְעַל “לֹא תִטֹּר״, וְעַל “לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ", "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", "וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ", שֶׁמָּא יַעֲנִי וְאֵין אַתָּה יָכוֹל לְפַרְנְסוֹ!

אָמַר: “אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא כֵּן, לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר" – הֲרֵי זֶה מוּתָּר.

פּוֹתְחִין לְאָדָם בִּכְתוּבַּת אִשְׁתּוֹ.

וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁנָּדַר מֵאִשְׁתּוֹ הֲנָאָה, וְהָיְתָה כְּתוּבָּתָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת דִּינָרִין, וּבָא לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא וְחִיְּיבוֹ לִיתֵּן לָהּ כְּתוּבָּתָהּ.

אָמַר לוֹ: רַבִּי, שְׁמֹנֶה מֵאוֹת דִּינָרִין הִנִּיחַ אַבָּא, וְנָטַל אָחִי אַרְבַּע מֵאוֹת וַאֲנִי אַרְבַּע מֵאוֹת, לֹא דַּיָּהּ שֶׁתִּטּוֹל הִיא מָאתַיִם, וַאֲנִי מָאתַיִם? אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: אֲפִילּוּ אַתָּה מוֹכֵר שְׂעַר רֹאשְׁךָ – אַתָּה נוֹתֵן לָהּ כְּתוּבָּתָהּ. אָמַר לוֹ: אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא כֵּן – לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר.

וְהִתִּירָהּ רַבִּי עֲקִיבָא.

פּוֹתְחִין בְּיָמִים טוֹבִים וּבְשַׁבָּתוֹת.

בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים: אוֹתָן הַיָּמִים – מוּתָּרִין, וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים – אֲסוּרִין. עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא וְלִימֵּד: שֶׁהַנֶּדֶר שֶׁהוּתַּר מִקְצָתוֹ – הוּתַּר כּוּלּוֹ.

כֵּיצַד? אָמַר: “קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְכוּלְּכֶם״, הוּתַּר אֶחָד מֵהֶן – הוּתְּרוּ כּוּלָּן.

“שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לָזֶה וְלָזֶה״; הוּתַּר הָרִאשׁוֹן – הוּתְּרוּ כּוּלָּן. הוּתַּר הָאַחֲרוֹן – הָאַחֲרוֹן מוּתָּר, וְכוּלָּן אֲסוּרִין.

הוּתַּר הָאֶמְצָעִי – הֵימֶנּוּ וּלְמַטָּה מוּתָּר, הֵימֶנּוּ וּלְמַעְלָה אָסוּר.

"שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לָזֶה קָרְבָּן וְלָזֶה קָרְבָּן" – צְרִיכִין פֶּתַח לְכָל אֶחָד וְאֶחָד.

“קוֹנָם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, שֶׁהַיַּיִן רַע לַמֵּעַיִם״, אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא הַמְיוּשָּׁן יָפֶה לַמֵּעַיִם! הוּתַּר בַּמְיוּשָּׁן. וְלֹא בַּמְיוּשָּׁן בִּלְבַד הוּתַּר, אֶלָּא בְּכָל הַיַּיִן.

“קוֹנָם בָּצָל שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, שֶׁהַבָּצָל רַע לַלֵּב״. אָמְרוּ לוֹ: הֲלֹא הַכּוּפְרִי יָפֶה לַלֵּב! הוּתַּר בַּכּוּפְרִי. וְלֹא בַּכּוּפְרִי בִּלְבַד הוּתַּר, אֶלָּא בְּכָל הַבְּצָלִים.

מַעֲשֶׂה הָיָה, וְהִתִּירוֹ רַבִּי מֵאִיר בְּכָל הַבְּצָלִים.

פּוֹתְחִין לְאָדָם בִּכְבוֹד עַצְמוֹ וּבִכְבוֹד בָּנָיו.

אוֹמְרִים לוֹ: אִילּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁלְּמָחָר אוֹמְרִין עָלֶיךָ: “כָּךְ הִיא וֶוסְתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי, מְגָרֵשׁ אֶת נָשָׁיו״; וְעַל בְּנוֹתֶיךָ יִהְיוּ אוֹמְרִין: “בְּנוֹת גְּרוּשׁוֹת הֵן, מָה רָאֲתָה אִמָּן שֶׁל אֵלּוּ לְהִתְגָּרֵשׁ";

וְאָמַר: “אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁכֵּן, לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר״ – הֲרֵי זֶה מוּתָּר.

“קוֹנָם שֶׁאֵינִי נוֹשֵׂא אֶת פְּלוֹנִית כְּעוּרָה״, וַהֲרֵי הִיא נָאָה. “שְׁחוֹרָה״, וַהֲרֵי הִיא לְבָנָה. “קְצָרָה״, וַהֲרֵי הִיא אֲרוּכָּה – מוּתָּר בָּהּ.

לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּעוּרָה וְנַעֲשֵׂית נָאָה, שְׁחוֹרָה וְנַעֲשֵׂית לְבָנָה, קְצָרָה וְנַעֲשֵׂית אֲרוּכָּה, אֶלָא שֶׁהַנֶּדֶר טָעוּת.

וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁנָּדַר מִבַּת אֲחוֹתוֹ הֲנָיָיה, וְהִכְנִיסוּהָ לְבֵית רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְיִיפּוּהָ. אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בְּנִי, לְזוֹ נָדַרְתָּ? אָמַר לוֹ: לָאו. וְהִתִּירוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.

בְּאוֹתָה שָׁעָה בָּכָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְאָמַר: בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נָאוֹת הֵן, אֶלָא שֶׁהָעֲנִיּוּת מְנַוַּולְתָּן.

וּכְשֶׁמֵּת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הָיוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נוֹשְׂאוֹת קִינָה וְאוֹמְרוֹת: “בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּכֶינָה״. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: “בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל שָׁאוּל בְּכֶינָה".