וְאֵלּוּ מוּתָּרִין: "חוּלִּין שֶׁאוֹכַל לְךָ", "כִּבְשַׂר חֲזִיר", "כַּעֲבוֹדָה זָרָה", "כְּעוֹרוֹת לְבוּבִין", "כִּנְבֵלוֹת כִּטְרֵיפוֹת", "כִּשְׁקָצִים כִּרְמָשִׂים", "כְּחַלַּת אַהֲרֹן וְכִתְרוּמָתוֹ" – מוּתָּר.

הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ: "הֲרֵי אַתְּ עָלַי כְּאִימָּא" – פּוֹתְחִין לוֹ פֶּתַח מִמָּקוֹם אַחֵר, שֶׁלֹּא יָקֵל רֹאשׁוֹ לְכָךְ.

"קוֹנָם שֶׁאֵינִי יָשֵׁן", "שֶׁאֵינִי מְדַבֵּר", "שֶׁאֵינִי מְהַלֵּךְ", הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ: "קוֹנָם שֶׁאֵינִי מְשַׁמְּשֵׁךְ" – הֲרֵי זֶה בְּ"לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ".

"שְׁבוּעָה שֶׁאֵינִי יָשֵׁן", "שֶׁאֵינִי מְדַבֵּר", "שֶׁאֵינִי מְהַלֵּךְ" – אָסוּר.

"קָרְבָּן לֹא אוֹכַל לְךָ", "קָרְבָּן שֶׁאוֹכַל לְךָ", "לֹא קָרְבָּן לֹא אוֹכַל לְךָ" – מוּתָּר.

"שְׁבוּעָה לֹא אוֹכַל לְךָ", "שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל לְךָ", "לֹא שְׁבוּעָה לֹא אוֹכַל לְךָ" – אָסוּר.

זֶה חוֹמֶר בַּשְּׁבוּעוֹת מִבַּנְּדָרִים. וְחוֹמֶר בַּנְּדָרִים מִבַּשְּׁבוּעוֹת, כֵּיצַד?

אָמַר: "קוֹנָם סוּכָּה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה", "לוּלָב שֶׁאֲנִי נוֹטֵל", "תְּפִילִּין שֶׁאֲנִי מַנִּיחַ"; בַּנְּדָרִים – אָסוּר, בַּשְּׁבוּעוֹת – מוּתָּר, שֶׁאֵין נִשְׁבָּעִין לַעֲבוֹר עַל הַמִּצְוֹת.

יֵשׁ נֶדֶר בְּתוֹךְ נֶדֶר, וְאֵין שְׁבוּעָה בְּתוֹךְ שְׁבוּעָה.

כֵּיצַד?

אָמַר: “הֲרֵינִי נָזִיר אִם אוֹכַל״, “הֲרֵינִי נָזִיר אִם אוֹכַל״, וְאָכַל – חַיָּיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.

“שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל״, “שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל״, וְאָכַל – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת.

סְתָם נְדָרִים לְהַחְמִיר, וּפֵירוּשָׁם לְהָקֵל.

כֵּיצַד? אָמַר: "הֲרֵי עָלַי כְּבָשָׂר מָלִיחַ", "כְּיֵין נֶסֶךְ"; אִם שֶׁל שָׁמַיִם נָדַר – אָסוּר. אִם שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה נָדַר – מוּתָּר. וְאִם סְתָם – אָסוּר.

"הֲרֵי עָלַי כְּחֵרֶם"; אִם כְּחֵרֶם שֶׁל שָׁמַיִם – אָסוּר. וְאִם כְּחֵרֶם שֶׁל כֹּהֲנִים – מוּתָּר. וְאִם סְתָם – אָסוּר.

“הֲרֵי עָלַי כְּמַעֲשֵׂר"; אִם כְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה נָדַר – אָסוּר. וְאִם שֶׁל גּוֹרֶן – מוּתָּר. וְאִם סְתָם – אָסוּר.

“הֲרֵי עָלַי כִּתְרוּמָה״; אִם כִּתְרוּמַת הַלִּשְׁכָּה נָדַר – אָסוּר. וְאִם שֶׁל גּוֹרֶן – מוּתָּר. וְאִם סְתָם – אָסוּר. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סְתָם תְּרוּמָה – בִּיהוּדָה אֲסוּרָה, בַּגָּלִיל מוּתֶּרֶת, שֶׁאֵין אַנְשֵׁי גָלִיל מַכִּירִין אֶת תְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. סְתָם חֲרָמִים – בִּיהוּדָה מוּתָּרִין, וּבַגָּלִיל אֲסוּרִין, שֶׁאֵין אַנְשֵׁי גָלִיל מַכִּירִין אֶת חֶרְמֵי הַכֹּהֲנִים.

נָדַר בְּ׳חֵרֶם׳, וְאָמַר: "לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְּחֶרְמוֹ שֶׁל יָם";

בְּ׳קָרְבָּן׳, וְאָמַר: "לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְּקָרְבָּנוֹת שֶׁל מְלָכִים";

“הֲרֵי עַצְמִי קָרְבָּן״, וְאָמַר: "לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְּעֶצֶם שֶׁהִנַּחְתִּי לִי לִהְיוֹת נוֹדֵר בּוֹ";

“קוֹנָם אִשְׁתִּי נֶהֱנִית לִי״, וְאָמַר: "לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְּאִשְׁתִּי הָרִאשׁוֹנָה שֶׁגֵּרַשְׁתִּי" –

עַל כּוּלָּן אֵין נִשְׁאָלִים לָהֶם. וְאִם נִשְׁאָלוּ – עוֹנְשִׁין אוֹתָן וּמַחְמִירִין עֲלֵיהֶן, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: פּוֹתְחִין לָהֶם פֶּתַח מִמָּקוֹם אַחֵר, וּמְלַמְּדִים אוֹתָן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ קַלּוּת רֹאשׁ בִּנְדָרִים.