נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה, אָבִיהָ וּבַעְלָהּ מְפֵירִין נְדָרֶיהָ.

הֵפֵר הָאָב וְלֹא הֵפֵר הַבַּעַל, הֵפֵר הַבַּעַל וְלֹא הֵפֵר הָאָב – אֵינוֹ מוּפָר.

וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁקִּיֵּים אֶחָד מֵהֶן.

מֵת הָאָב – לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל. מֵת הַבַּעַל – נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב.

בָּזֶה יָפֶה כֹּחַ הָאָב מִכֹּחַ הַבַּעַל. בְּדָבָר אַחֵר יָפֶה כֹּחַ הַבַּעַל מִכֹּחַ הָאָב:

שֶׁהַבַּעַל מֵיפֵר בְּבֶגֶר, וְהָאָב אֵינוֹ מֵיפֵר בְּבֶגֶר.

נָדְרָה וְהִיא אֲרוּסָה, נִתְגָּרְשָׁה בּוֹ בַּיּוֹם, נִתְאָרְסָה בּוֹ בַּיּוֹם, אֲפִילּוּ לְמֵאָה – אָבִיהָ וּבַעְלָהּ הָאַחֲרוֹן מְפִירִין נְדָרֶיהָ.

זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁלֹּא יָצָאת לִרְשׁוּת עַצְמָהּ שָׁעָה אַחַת – אָבִיהָ וּבַעְלָה הָאַחֲרוֹן מְפִירִין נְדָרֶיהָ.

דֶּרֶךְ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, עַד שֶׁלֹּא הָיְתָה בִּתּוֹ יוֹצְאָה מֵאֶצְלוֹ, אוֹמֵר לָהּ: כָּל נְדָרִים שֶׁנָּדַרְתְּ בְּתוֹךְ בֵּיתִי – הֲרֵי הֵן מוּפָרִין.

וְכֵן הַבַּעַל, עַד שֶׁלֹּא תִּכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ, אוֹמֵר לָהּ: כָּל נְדָרִים שֶׁנָּדַרְתְּ עַד שֶׁלֹּא תִּכָּנְסִי לִרְשׁוּתִי – הֲרֵי הֵן מוּפָרִין, שֶׁמִּשֶּׁתִּכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ – אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר.

בּוֹגֶרֶת שֶׁשָּׁהֲתָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וְאַלְמָנָה שְׁלשִׁים יוֹם –

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הוֹאִיל וּבַעְלָהּ חַיָּיב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ – יָפֵר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין הַבַּעַל מֵיפֵר, עַד שֶׁתִּכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ.

שׁוֹמֶרֶת יָבָם, בֵּין לְיָבָם אֶחָד בֵּין לִשְׁנֵי יְבָמִין –

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יָפֵר.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לְאֶחָד, אֲבָל לֹא לִשְׁנַיִם.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא לְאֶחָד וְלֹא לִשְׁנַיִם.

אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מָה אִם אִשָּׁה שֶׁקָּנָה הוּא לְעַצְמוֹ – הֲרֵי הוּא מֵיפֵר נְדָרֶיהָ, אִשָּׁה שֶׁהִקְנוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם – אֵינוֹ דִּין שֶׁיָּפֵר נְדָרֶיהָ?

אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּאִשָּׁה שֶׁקָּנָה הוּא לְעַצְמוֹ – שֶׁאֵין לַאֲחֵרִים בָּהּ רְשׁוּת, תֹּאמַר בְּאִשָּׁה שֶׁהִקְנוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁיֵּשׁ לַאֲחֵרִים בָּהּ רְשׁוּת?

אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: עֲקִיבָא, דְּבָרֶיךָ בִּשְׁנֵי יְבָמִין, מָה אַתָּה מֵשִׁיב עַל יָבָם אֶחָד?

אָמַר לוֹ: אֵין הַיְּבָמָה גְּמוּרָה לַיָּבָם כְּשֵׁם שֶׁהָאֲרוּסָה גְּמוּרָה לְאִישָׁהּ.

הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ: “כָּל הַנְּדָרִים שֶׁתִּדּוֹרִי מִכָּאן עַד שֶׁאָבֹא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי, הֲרֵי הֵן קַיָּימִין״ – לֹא אָמַר כְּלוּם.

"הֲרֵי הֵן מוּפָרִין" – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מוּפָר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ מוּפָר.

אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אִם הֵפֵר נְדָרִים שֶׁבָּאוּ לִכְלַל אִיסּוּר, לֹא יָפֵר נְדָרִים שֶׁלֹּא בָּאוּ לִכְלַל אִיסּוּר?

אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: “אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ״, אֶת שֶׁבָּא לִכְלַל הָקֵם – בָּא לִכְלַל הָפֵר. לֹא בָּא לִכְלַל הָקֵם – לֹא בָּא לִכְלַל הָפֵר.

הֲפָרַת נְדָרִים – כָּל הַיּוֹם. יֵשׁ בַּדָּבָר לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר.

כֵּיצַד? נָדְרָה בְּלֵילֵי שַׁבָּת – יָפֵר בְּלֵילֵי שַׁבָּת, וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ.

נָדְרָה עִם חֲשֵׁכָה – מֵפֵר עַד שֶׁלֹּא תֶּחְשַׁךְ. שֶׁאִם חָשְׁכָה וְלֹא הֵפֵר – אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר.