נַעֲרָה שֶׁנִּתְפַּתְּתָה; בּוֹשְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ וּקְנָסָהּ – שֶׁל אָבִיהָ, וְהַצַּעַר בַּתְּפוּסָה.

עָמְדָה בַּדִּין עַד שֶׁלֹּא מֵת הָאָב – הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב. מֵת הָאָב – הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין. לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמוֹד בַּדִּין עַד שֶׁמֵּת הָאָב – הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ.

עָמְדָה בַּדִּין עַד שֶׁלֹּא בָּגְרָה – הֲרֵי הֵן שֶׁל אָב. מֵת הָאָב – הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין. לֹא הִסְפִּיקָה לַעֲמוֹד בַּדִּין עַד שֶׁבָּגְרָה – הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אִם לֹא הִסְפִּיקָה לִגְבּוֹת עַד שֶׁמֵּת הָאָב – הֲרֵי הֵן שֶׁל עַצְמָהּ.

מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָּבְתָה, מֵת הָאָב – הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין.

הַמְאָרֵס אֶת בִּתּוֹ, וְגֵירְשָׁהּ, אֵירְסָהּ וְנִתְאַרְמְלָה – כְּתוּבָּתָהּ שֶׁלּוֹ.

הִשִּׂיאָהּ וְגֵירְשָׁהּ, הִשִּׂיאָהּ וְנִתְאַרְמְלָה – כְּתוּבָּתָהּ שֶׁלָּהּ.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל אָב.

אָמְרוּ לוֹ: מִשֶּׁהִשִּׂיאָהּ – אֵין לְאָבִיהָ רְשׁוּת בָּהּ.

הַגִּיּוֹרֶת שֶׁנִּתְגַּיְּירָה בִּתָּהּ עִמָּהּ, וְזִנְּתָה – הֲרֵי זוֹ בְּחֶנֶק. אֵין לָהּ לֹא פֶּתַח בֵּית הָאָב, וְלֹא מֵאָה סֶלַע.

הָיְתָהּ הוֹרָתָהּ שֶׁלֹּא בִּקְדוּשָּׁה וְלֵידָתָהּ בִּקְדוּשָּׁה – הֲרֵי זוֹ בִּסְקִילָה. אֵין לָהּ לֹא פֶּתַח בֵּית הָאָב וְלֹא מֵאָה סֶלַע.

הָיְתָהּ הוֹרָתָהּ וְלֵידָתָהּ בִּקְדוּשָּׁה – הֲרֵי הִיא כְּבַת יִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר.

יֵשׁ לָהּ אָב וְאֵין לָהּ פֶּתַח בֵּית הָאָב, יֵשׁ לָהּ פֶּתַח בֵּית הָאָב וְאֵין לָהּ אָב – הֲרֵי זוֹ בִּסְקִילָה. לֹא נֶאֱמַר: "פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ" אֶלָּא לְמִצְוָה.

הָאָב זַכַּאי בְּבִתּוֹ בְּקִדּוּשֶׁיהָ, בְּכֶסֶף בִּשְׁטָר וּבְבִיאָה.

וְזַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ, וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, וּבַהֲפָרַת נְדָרֶיהָ. וּמְקַבֵּל אֶת גִּיטָּהּ. וְאֵינוֹ אוֹכֵל פֵּירוֹת בְּחַיֶּיהָ.

נִשֵּׂאת – יָתֵר עָלָיו הַבַּעַל, שֶׁאוֹכֵל פֵּירוֹת בְּחַיֶּיהָ.

וְחַיָּיב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, בְּפִרְקוֹנָה, וּבִקְבוּרָתָהּ.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲפִילּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל – לֹא יִפְחוֹת מִשְּׁנֵי חֲלִילִים וּמְקוֹנֶנֶת.

לְעוֹלָם הִיא בִּרְשׁוּת הָאָב, עַד שֶׁתִּכָּנֵס לִרְשׁוּת הַבַּעַל לְנִשּׂוּאִין.

מָסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל – הֲרֵי הִיא בִּרְשׁוּת הַבַּעַל.

הָלַךְ הָאָב עִם שְׁלוּחֵי הַבַּעַל, אוֹ שֶׁהָלְכוּ שְׁלוּחֵי הָאָב עִם שְׁלוּחֵי הַבַּעַל – הֲרֵי הִיא בִּרְשׁוּת הָאָב.

מָסְרוּ שְׁלוּחֵי הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל – הֲרֵי הִיא בִּרְשׁוּת הַבַּעַל.

הָאָב אֵינוֹ חַיָּיב בִּמְזוֹנוֹת בִּתּוֹ.

זֶה מִדְרָשׁ דָּרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה לִפְנֵי חֲכָמִים בַּכֶּרֶם בְּיַבְנֶה:

הַבָּנִים יִירְשׁוּ וְהַבָּנוֹת יִזּוֹנוּ; מָה הַבָּנִים אֵינָן יוֹרְשִׁין אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת הָאָב – אַף הַבָּנוֹת אֵינָן נִזּוֹנוֹת אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן.

לֹא כָּתַב לָהּ כְּתוּבָּה – בְּתוּלָה גּוֹבָה מָאתַיִם, וְאַלְמָנָה מָנֶה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא תְּנַאי בֵּית דִּין.

כָּתַב לָהּ שָׂדֶה שָׁוָה מָנֶה תַּחַת מָאתַיִם זוּז, וְלֹא כָּתַב לָהּ: “כָּל נְכָסִים דְּאִית לִי אַחֲרָאִין לִכְתוּבָּתֵיךְ״ – חַיָּיב, שֶׁהוּא תְּנַאי בֵּית דִּין.

לֹא כָּתַב לָהּ: “אִם תִּשְׁתַּבַּאי אֶפְרְקִינָךְ וְאוֹתְבִינָךְ לִי לְאִינְתּוּ״, וּבְכֹהֶנֶת: “אֲהַדְרִינָךְ לִמְדִינָתֵךְ״ – חַיָּיב, שֶׁהוּא תְּנַאי בֵּית דִּין.

נִשְׁבֵּית – חַיָּיב לִפְדּוֹתָהּ.

וְאִם אָמַר: “הֲרֵי גִּיטָּהּ וּכְתוּבָּתָהּ, תִּפְדֶּה אֶת עַצְמָהּ" – אֵינוֹ רַשַּׁאי.

לָקְתָה – חַיָּיב לְרַפְּאוֹתָהּ.

אָמַר: “הֲרֵי גִּיטָּהּ וּכְתוּבָּתָהּ, תְּרַפֵּא אֶת עַצְמָהּ" – רַשַּׁאי.

לֹא כָּתַב לָהּ: “בְּנִין דִּכְרִין דְּיֶהֱווּ לֵיכִי מִינַּאי, אִינּוּן יִרְתּוּן כֶּסֶף כְּתוּבָּתֵיךְ יָתֵר עַל חוּלְקֵיהוֹן דְּעִם אֲחוּהוֹן״ – חַיָּיב, שֶׁהוּא תְּנַאי בֵּית דִּין.

“בְּנָן נוּקְבִין דְּיֶהֶוְיָין לִיכִי מִינַּאי, יֶהֶוְיָין יָתְבָן בְּבֵיתִי וּמִיתַּזְנָן מִנִּכְסַי עַד דְּתִנַּסְבָן לְגוּבְרִין״ – חַיָּיב, שֶׁהוּא תְּנַאי בֵּית דִּין.

“אַתְּ תְּהֵא יָתְבָא בְּבֵיתִי וּמִיתְזְנָא מִנְּכָסַי, כָּל יְמֵי מִיגַּד אַלְמְנוּתֵיךְ בְּבֵיתִי״ – חַיָּיב, שֶׁהוּא תְּנַאי בֵּית דִּין.

כָּךְ הָיוּ אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלִַם כּוֹתְבִין. אַנְשֵׁי גָלִיל הָיוּ כּוֹתְבִין כְּאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלִַם.

אַנְשֵׁי יְהוּדָה הָיוּ כּוֹתְבִין: “עַד שֶׁיִּרְצוּ הַיּוֹרְשִׁין לִיתֵּן לֵיךְ כְּתוּבָּתֵיךְ״. לְפִיכָךְ, אִם רָצוּ הַיּוֹרְשִׁין – נוֹתְנִין לָהּ כְּתוּבָּתָהּ וּפוֹטְרִין אוֹתָהּ.