מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי שְׁתֵּי נָשִׁים, וּמֵת – הָרִאשׁוֹנָה קוֹדֶמֶת לַשְּׁנִיָּה, וְיוֹרְשֵׁי הָרִאשׁוֹנָה קוֹדְמִין לְיוֹרְשֵׁי שְׁנִיָּה.

נָשָׂא אֶת הָרִאשׁוֹנָה וּמֵתָה, נָשָׂא שְׁנִיָּה וּמֵת הוּא – שְׁנִיָּה וְיוֹרְשֶׁיהָ קוֹדְמִים לְיוֹרְשֵׁי הָרִאשׁוֹנָה.

מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי שְׁתֵּי נָשִׁים וּמֵתוּ, וְאַחַר כָּךְ מֵת הוּא, וִיתוֹמִים מְבַקְּשִׁים כְּתוּבַּת אִמָּן, וְאֵין שָׁם אֶלָּא שְׁתֵּי כְתוּבּוֹת – חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה.

הָיָה שָׁם מוֹתַר דִּינָר – אֵלּוּ נוֹטְלִין כְּתוּבַּת אִמָּן, וְאֵלּוּ נוֹטְלִין כְּתוּבַּת אִמָּן.

אִם אָמְרוּ יְתוֹמִים: “אֲנַחְנוּ מַעֲלִים עַל נִכְסֵי אָבִינוּ יָתֵר דִּינָר״, כְּדֵי שֶׁיִּטְּלוּ כְּתוּבַּת אִמָּן – אֵין שׁוֹמְעִין לָהֶן, אֶלָּא שָׁמִין אֶת הַנְּכָסִים בְּבֵית דִּין.

הָיוּ שָׁם נְכָסִים בָּרָאוּי – אֵינָן כְּבַמּוּחְזָק.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֲפִילּוּ יֵשׁ שָׁם נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶם אַחֲרָיוּת – אֵינוֹ כְּלוּם, עַד שֶׁיִּהְיוּ שָׁם נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחֲרָיוּת יוֹתֵר עַל שְׁתֵּי הַכְּתוּבּוֹת דִּינָר.

מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי שָׁלשׁ נָשִׁים וּמֵת – כְּתוּבָּתָהּ שֶׁל זוֹ מָנֶה, וְשֶׁל זוֹ מָאתַיִם, וְשֶׁל זוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת, וְאֵין שָׁם אֶלָּא מָנֶה – חוֹלְקוֹת בְּשָׁוֶה.

הָיוּ שָׁם מָאתַיִם; שֶׁל מָנֶה – נוֹטֶלֶת חֲמִשִּׁים. שֶׁל מָאתַיִם וְשֶׁל שְׁלשׁ מֵאוֹת – שְׁלשָׁה שְׁלשָׁה שֶׁל זָהָב.

הָיוּ שָׁם שְׁלשׁ מֵאוֹת; שֶׁל מָנֶה – נוֹטֶלֶת חֲמִשִּׁים, וְשֶׁל מָאתַיִם – מָנֶה. וְשֶׁל שְׁלשׁ מֵאוֹת – שִׁשָּׁה שֶׁל זָהָב.

וְכֵן שְׁלשָׁה שֶׁהִטִּילוּ לַכִּיס, פִּיחֲתוּ אוֹ הוֹתִירוּ – כָּךְ הֵן חוֹלְקִין.

מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי אַרְבַּע נָשִׁים וּמֵת – הָרִאשׁוֹנָה קוֹדֶמֶת לַשְּׁנִיָּה, וּשְׁנִיָּה לַשְּׁלִישִׁית, וּשְׁלִישִׁית לָרְבִיעִית.

הָרִאשׁוֹנָה נִשְׁבַּעַת לַשְּׁנִיָּה, וּשְׁנִיָּה לַשְּׁלִישִׁית, וּשְׁלִישִׁית לָרְבִיעִית, וְהָרְבִיעִית נִפְרַעַת שֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה.

בֶּן נַנָּס אוֹמֵר: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁהִיא אַחֲרוֹנָה נִשְׂכְּרָה? אַף הִיא לֹא תִּפָּרַע אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה.

הָיוּ יוֹצְאוֹת כּוּלָּן בְּיוֹם אֶחָד – כָּל הַקּוֹדֶמֶת לַחֲבֶרְתָּהּ אֲפִילּוּ שָׁעָה אַחַת, זָכְתָה. וְכָךְ הָיוּ כּוֹתְבִין בִּירוּשָׁלַיִם שָׁעוֹת.

הָיוּ כּוּלָּן יוֹצְאוֹת בְּשָׁעָה אַחַת, וְאֵין שָׁם אֶלָּא מָנֶה – חוֹלְקוֹת בְּשָׁוֶה.

מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי שְׁתֵּי נָשִׁים, וּמָכַר אֶת שָׂדֵהוּ, וְכָתְבָה רִאשׁוֹנָה לַלּוֹקֵחַ: “דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי עִמְּךְ״ – הַשְּׁנִיָּה מוֹצִיאָה מֵהַלּוֹקֵחַ, וְהָרִאשׁוֹנָה מִן הַשְּׁנִיָּה, וְהַלּוֹקֵחַ מִן הָרִאשׁוֹנָה, וְחוֹזְרוֹת חֲלִילָה, עַד שֶׁיַּעֲשׂוּ פְּשָׁרָה בֵּינֵיהֶם.

וְכֵן בַּעַל חוֹב,

וְכֵן אִשָּׁה בַּעֲלַת חוֹב.