בַּמֶּה טוֹמְנִין וּבַמֶּה אֵין טוֹמְנִין?

אֵין טוֹמְנִין לֹא בְּגֶפֶת, וְלֹא בְּזֶבֶל, לֹא בְּמֶלַח, וְלֹא בְּסִיד, וְלֹא בְּחוֹל, בֵּין לַחִים בֵּין יְבֵשִׁים.

לֹא בְּתֶבֶן, וְלֹא בְּזָגִים, וְלֹא בְּמוֹכִים, וְלֹא בַּעֲשָׂבִים, בִּזְמַן שֶׁהֵן לַחִים, אֲבָל טוֹמְנִין בָּהֶן כְּשֶׁהֵן יְבֵשִׁין.

טוֹמְנִין בִּכְסוּת וּבְפֵירוֹת, בְּכַנְפֵי יוֹנָה, וּבִנְסוֹרֶת שֶׁל חָרָשִׁים, וּבִנְעוֹרֶת שֶׁל פִּשְׁתָּן דַּקָּה.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר בְּדַקָּה וּמַתִּיר בְּגַסָּה.

טוֹמְנִין בִּשְׁלָחִין, וּמְטַלְטְלִין אוֹתָן.

בְּגִיזֵּי צֶמֶר, וְאֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? נוֹטֵל אֶת הַכִּסּוּי וְהֵן נוֹפְלוֹת.

רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: קוּפָּה מַטָּהּ עַל צִדָּהּ וְנוֹטֵל, שֶׁמָּא יִטּוֹל וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִיר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: נוֹטֵל וּמַחֲזִיר.

לֹא כִּסָּהוּ מִבְּעוֹד יוֹם – לֹא יְכַסֶּנּוּ מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ. כִּסָּהוּ וְנִתְגַּלָּה – מוּתָּר לְכַסּוֹתוֹ.

מְמַלֵּא אֶת הַקִּיתּוֹן וְנוֹתֵן לְתַחַת הַכַּר אוֹ תַּחַת הַכֶּסֶת.