נוֹטֵל אָדָם אֶת בְּנוֹ וְהָאֶבֶן בְּיָדוֹ, וְכַלְכָּלָה וְהָאֶבֶן בְּתוֹכָהּ.

וּמְטַלְטְלִין תְּרוּמָה טְמֵאָה עִם הַטְּהוֹרָה וְעִם הַחוּלִּין.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף מַעֲלִין אֶת הַמְדוּמָּע בְּאֶחָד וּמֵאָה.

הָאֶבֶן שֶׁעַל פִּי הֶחָבִית – מַטָּהּ עַל צִדָּהּ וְהִיא נוֹפֶלֶת.

הָיְתָה בֵּין הֶחָבִיּוֹת – מַגְבִּיהַּ וּמַטָּהּ עַל צִדָּהּ וְהִיא נוֹפֶלֶת.

מָעוֹת שֶׁעַל הַכַּר – נוֹעֵר אֶת הַכַּר וְהֵן נוֹפְלוֹת.

הָיְתָה עָלָיו לִשְׁלֶשֶׁת – מְקַנְּחָהּ בִּסְמַרְטוּט.

הָיְתָה שֶׁל עוֹר – נוֹתְנִין עָלֶיהָ מַיִם עַד שֶׁתִּכְלֶה.

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מַגְבִּיהִין מִן הַשֻּׁלְחָן עֲצָמוֹת וּקְלִיפִּין.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: נוֹטֵל אֶת הַטַּבְלָה כּוּלָּהּ וּמְנַעֲרָהּ.

מַעֲבִירִין מִלִּפְנֵי הַשֻּׁלְחָן פֵּירוּרִין פָּחוֹת מִכַּזַּיִת, וְשֵׂעָר שֶׁל אֲפוּנִין וְשֵׂעָר שֶׁל עֲדָשִׁים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַאֲכַל בְּהֵמָה.

סְפוֹג, אִם יֵשׁ לוֹ עוֹר בֵּית אֲחִיזָה – מְקַנְּחִין בּוֹ, וְאִם לָאו – אֵין מְקַנְּחִין בּוֹ.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, נִיטָּל בַּשַּׁבָּת, וְאֵינוֹ מְקַבֵּל טוּמְאָה.