אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם:

בְּאֶחָד בְּנִיסָן – רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים.

בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל – רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה.

רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי.

בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי – רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים, וְלַשְּׁמִטִּין, וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיעָה וְלַיְּרָקוֹת.

בְּאֶחָד בִּשְׁבָט – רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי.

בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ.

בְּאַרְבָּעָה פְּרָקִים הָעוֹלָם נִידּוֹן:

בַּפֶּסַח – עַל הַתְּבוּאָה,

בָּעֲצֶרֶת – עַל פֵּירוֹת הָאִילָן,

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה – כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִין לְפָנָיו כִּבְנֵי מָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַיּוֹצֵר יַחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם".

וּבֶחָג – נִידּוֹנִין עַל הַמַּיִם.

עַל שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים הַשְּׁלוּחִין יוֹצְאִין:

עַל נִיסָן – מִפְּנֵי הַפֶּסַח,

עַל אָב – מִפְּנֵי הַתַּעֲנִית,

עַל אֱלוּל – מִפְּנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה,

עַל תִּשְׁרֵי – מִפְּנֵי תַקָּנַת הַמּוֹעֲדוֹת,

עַל כִּסְלֵו – מִפְּנֵי חֲנוּכָּה,

וְעַל אֲדָר – מִפְּנֵי הַפּוּרִים.

וּכְשֶׁהָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים – יוֹצְאִין אַף עַל אִיָּיר, מִפְּנֵי פֶּסַח קָטָן.

עַל שְׁנֵי חֳדָשִׁים מְחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת:

עַל נִיסָן וְעַל תִּשְׁרֵי;

שֶׁבָּהֶן הַשְּׁלוּחִין יוֹצְאִין לְסוּרְיָא,

וּבָהֶן מְתַקְּנִין אֶת הַמּוֹעֲדוֹת.

וּכְשֶׁהָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים – מְחַלְּלִין אַף עַל כּוּלָּן, מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַקָּרְבָּן.

בֵּין שֶׁנִּרְאָה בַּעֲלִיל, בֵּין שֶׁלֹּא נִרְאָה בַּעֲלִיל –

מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אִם נִרְאָה בַּעֲלִיל – אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת.

מַעֲשֶׂה שֶׁעָבְרוּ יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים זוּג, וְעִכְּבָן רַבִּי עֲקִיבָא בְּלוֹד.

שָׁלַח לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: אִם מְעַכֵּב אַתָּה אֶת הָרַבִּים – נִמְצֵאתָ מַכְשִׁילָן לֶעָתִיד לָבֹא.

אָב וּבְנוֹ שֶׁרָאוּ אֶת הַחֹדֶשׁ – יֵלְכוּ.

לֹא שֶׁמִּצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה,

אֶלָּא שֶׁאִם יִפָּסֵל אֶחָד מֵהֶן – יִצְטָרֵף הַשֵּׁנִי עִם אַחֵר.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אָב וּבְנוֹ וְכָל הַקְּרוֹבִין כְּשֵׁרִין לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: מַעֲשֶׂה בְּטוֹבִיָּה הָרוֹפֵא שֶׁרָאָה אֶת הַחֹדֶשׁ בִּירוּשָׁלִַם, הוּא וּבְנוֹ וְעַבְדּוֹ מְשׁוּחְרָר; וְקִבְּלוּ הַכֹּהֲנִים אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ, וּפָסְלוּ אֶת עַבְדּוֹ;

וּכְשֶׁבָּאוּ לִפְנֵי בֵּית דִּין, קִבְּלוּ אוֹתוֹ וְאֶת עַבְדּוֹ, וּפָסְלוּ אֶת בְּנוֹ.

אֵלּוּ הֵן הַפְּסוּלִין:

הַמְשַׂחֵק בְּקוּבְיָא, וּמַלְוֵי בְּרִבִּית, וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים, וְסוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית, וַעֲבָדִים.

זֶה הַכְּלָל: כָּל עֵדוּת שֶׁאֵין הָאִשָּׁה כְּשֵׁרָה לָהּ – אַף הֵן אֵינָן כְּשֵׁרִים לָהּ.

מִי שֶׁרָאָה אֶת הַחֹדֶשׁ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַלֵּךְ – מוֹלִיכִין אוֹתוֹ עַל הַחֲמוֹר, אֲפִילּוּ בַּמִּטָּה.

וְאִם צוֹדֶה לָהֶם – לוֹקְחִין בְּיָדָם מַקְּלוֹת.

וְאִם הָיְתָה דֶּרֶךְ רְחוֹקָה – לוֹקְחִין בְּיָדָם מְזוֹנוֹת.

שֶׁעַל מַהֲלַךְ לַיְלָה וָיוֹם מְחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת וְיוֹצְאִין לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ,

שֶׁנֶּאֱמַר: “אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה׳... אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אוֹתָם בְּמוֹעֲדָם".