כֵּיצַד צוֹלִין אֶת הַפֶּסַח?

מְבִיאִין שְׁפוּד שֶׁל רִימּוֹן, תּוֹחֲבוֹ מִתּוֹךְ פִּיו עַד בֵּית נְקוּבָתוֹ, וְנוֹתֵן אֶת כְּרָעָיו וְאֶת בְּנֵי מֵעָיו לְתוֹכוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּמִין בִּשּׁוּל הוּא זֶה! אֶלָּא תּוֹלִין חוּצָה לוֹ.

אֵין צוֹלִין אֶת הַפֶּסַח לֹא עַל הַשְּׁפוּד וְלֹא עַל הָאַסְכְּלָא.

אָמַר רַבִּי צָדוֹק: מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁאָמַר לְטָבִי עַבְדּוֹ: "צֵא וּצְלֵה לָנוּ אֶת הַפֶּסַח עַל הָאַסְכְּלָא".

נָגַע בְּחַרְסוֹ שֶׁל תַּנּוּר – יִקְלֹף אֶת מְקוֹמוֹ.

נָטַף מֵרוֹטְבּוֹ עַל הַחֶרֶס וְחָזַר עָלָיו – יִטּוֹל אֶת מְקוֹמוֹ.

נָטַף מֵרוֹטְבּוֹ עַל הַסּוֹלֶת – יִקְמוֹץ אֶת מְקוֹמוֹ.

סָכוֹ בְּשֶׁמֶן תְּרוּמָה; אִם חֲבוּרַת כֹּהֲנִים – יֹאכְלוּ.

אִם יִשְׂרָאֵל; אִם חַי הוּא – יְדִיחֶנּוּ. וְאִם צָלִי הוּא – יִקְלוֹף אֶת הַחִיצוֹן.

סָכוֹ בְּשֶׁמֶן שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי – לֹא יַעֲשֶׂנּוּ דָּמִים עַל בְּנֵי חֲבוּרָה, שֶׁאֵין פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלִַם.

חֲמִשָּׁה דְּבָרִים בָּאִין בְּטוּמְאָה וְאֵינָן נֶאֱכָלִין בְּטוּמְאָה:

הָעוֹמֶר, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וְלֶחֶם הַפָּנִים, וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר, וּשְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים.

הַפֶּסַח שֶׁבָּא בְּטוּמְאָה – נֶאֱכָל בְּטוּמְאָה, שֶׁלֹּא בָּא מִתְּחִלָּתוֹ אֶלָּא לַאֲכִילָה.

נִטְמָא הַבָּשָׂר וְהַחֵלֶב קַיָּים – אֵינוֹ זוֹרֵק אֶת הַדָּם. נִטְמָא הַחֵלֶב וְהַבָּשָׂר קַיָּים – זוֹרֵק אֶת הַדָּם.

וּבַמּוּקְדָּשִׁין אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא אַף עַל פִּי שֶׁנִּטְמָא הַבָּשָׂר וְהַחֵלֶב קַיָּים – זוֹרֵק אֶת הַדָּם.

נִטְמָא קָהָל אוֹ רוּבּוֹ, אוֹ שֶׁהָיוּ הַכֹּהֲנִים טְמֵאִים וְהַקָּהָל טְהוֹרִים – יֵעָשֶׂה בְּטוּמְאָה.

נִטְמָא מִיעוּט הַקָּהָל – הַטְּהוֹרִין עוֹשִׂין אֶת הָרִאשׁוֹן, וְהַטְּמֵאִין עוֹשִׂין אֶת הַשֵּׁנִי.

הַפֶּסַח שֶׁנִּזְרַק דָּמוֹ, וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע שֶׁהוּא טָמֵא – הַצִּיץ מְרַצֶּה.

נִטְמָא הַגּוּף – אֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה.

מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ: הַנָּזִיר וְעוֹשֶׂה פֶּסַח – הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל טוּמְאַת הַדָּם, וְאֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל טוּמְאַת הַגּוּף.

נִטְמָא טוּמְאַת הַתְּהוֹם – הַצִּיץ מְרַצֶּה.

נִטְמָא שָׁלֵם, אוֹ רוּבּוֹ – שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה, מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה.

נִטְמָא מִיעוּטוֹ, וְהַנּוֹתָר – שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ בְּחַצְרוֹתֵיהֶן אוֹ עַל גַּגּוֹתֵיהֶן, מֵעֲצֵי עַצְמָן.

הַצַּיְקָנִין שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה, בִּשְׁבִיל לֵיהָנוֹת מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה.

הַפֶּסַח שֶׁיָּצָא אוֹ שֶׁנִּטְמָא – יִשָּׂרֵף מִיָּד.

נִטְמְאוּ הַבְּעָלִים אוֹ שֶׁמֵּתוּ – תְּעוּבַּר צוּרָתוֹ וְיִשָּׂרֵף בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר.

רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: אַף זֶה יִשָּׂרֵף מִיָּד, לְפִי שֶׁאֵין לוֹ אוֹכְלִין.

הָעֲצָמוֹת, וְהַגִּידִין, וְהַנּוֹתָר – יִשָּׂרְפוּ בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר.

חָל שִׁשָּׁה עָשָׂר לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת – יִשָּׂרְפוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר.

לְפִי שֶׁאֵינָן דּוֹחִין לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת יוֹם טוֹב.

כָּל הַנֶּאֱכָל בְּשׁוֹר הַגָּדוֹל – יֵאָכֵל בִּגְדִי הָרַךְ, וְרָאשֵׁי כְנָפַיִם וְהַסְּחוּסִים.

הַשּׁוֹבֵר אֶת הָעֶצֶם בַּפֶּסַח הַטָּהוֹר – הֲרֵי זֶה לוֹקֶה אַרְבָּעִים.

אֲבָל הַמּוֹתִיר בַּטָּהוֹר, וְהַשּׁוֹבֵר בַּטָּמֵא – אֵינוֹ לוֹקֶה אֶת הָאַרְבָּעִים.

אֵבֶר שֶׁיָּצָא מִקְצָתוֹ – חוֹתֵךְ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָעֶצֶם, וְקוֹלֵף עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַפֶּרֶק, וְחוֹתֵךְ.

וּבַמּוּקְדָּשִׁין – קוֹצֵץ בַּקּוֹפִיץ, שֶׁאֵין בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבִירַת הָעֶצֶם.

מִן הָאֲגַף וְלִפְנִים – כְּלִפְנִים, מִן הָאֲגַף וְלַחוּץ – כְּלַחוּץ.

הַחַלּוֹנוֹת וְעוֹבִי הַחוֹמָה – כְּלִפְנִים.

שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת שֶׁהָיוּ אוֹכְלוֹת בְּבַיִת אֶחָד – אֵלּוּ הוֹפְכִין אֶת פְּנֵיהֶם הֵילָךְ וְאוֹכְלִין, וְאֵלּוּ הוֹפְכִין אֶת פְּנֵיהֶם הֵילָךְ וְאוֹכְלִין, וְהַמֵּיחַם בָּאֶמְצַע.

וּכְשֶׁהַשַּׁמָּשׁ עוֹמֵד לִמְזוֹג – קוֹפֵץ אֶת פִּיו, וּמַחֲזִיר אֶת פָּנָיו, עַד שֶׁמַּגִּיעַ אֵצֶל חֲבוּרָתוֹ, וְאוֹכֵל.

וְהַכַּלָּה – הוֹפֶכֶת פָּנֶיהָ וְאוֹכֶלֶת.