כָּל שָׁעָה שֶׁמּוּתָּר לֶאֱכוֹל – מַאֲכִיל לַבְּהֵמָה, לַחַיָּה וְלָעוֹפוֹת, וּמוֹכְרוֹ לַנָּכְרִי, וּמוּתָּר בַּהֲנָאָתוֹ.

עָבַר זְמַנּוֹ – אָסוּר בַּהֲנָאָתוֹ, וְלֹא יַסִּיק בּוֹ תַּנּוּר וְכִירַיִם.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין בִּיעוּר חָמֵץ אֶלָּא שְׂרֵיפָה.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף מְפָרֵר וְזוֹרֶה לָרוּחַ אוֹ מַטִּיל לַיָּם.

חָמֵץ שֶׁל נָכְרִי שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח – מוּתָּר בַּהֲנָאָה,

וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל – אָסוּר בַּהֲנָאָה,

שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאוֹר".

נָכְרִי שֶׁהִלְוָה אֶת יִשְׂרָאֵל עַל חֲמֵצוֹ – אַחַר הַפֶּסַח מוּתָּר בַּהֲנָאָה.

וְיִשְׂרָאֵל שֶׁהִלְוָה אֶת הַנָּכְרִי עַל חֲמֵצוֹ – אַחַר הַפֶּסַח אָסוּר בַּהֲנָאָה.

חָמֵץ שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפּוֹלֶת – הֲרֵי הוּא כִּמְבוֹעָר.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כָּל שֶׁאֵין הַכֶּלֶב יָכוֹל לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו.

הָאוֹכֵל תְּרוּמַת חָמֵץ בַּפֶּסַח,

בְּשׁוֹגֵג – מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ.

בְּמֵזִיד – פָּטוּר מִתַּשְׁלוּמִים וּמִדְּמֵי עֵצִים.

אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָּהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח: בַּחִיטִּים, בַּשְּׂעוֹרִים, בַּכּוּסְּמִין, וּבַשִּׁיפוֹן, וּבְשִׁבּוֹלֶת שׁוּעָל.

וְיוֹצְאִין בַּדְּמַאי, וּבְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְּרוּמָתוֹ, וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ, וְהַכֹּהֲנִים בַּחַלָּה וּבַתְּרוּמָה.

אֲבָל לֹא בַּטֶּבֶל, וְלֹא בְּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְּרוּמָתוֹ, וְלֹא בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ.

חַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר, עֲשָׂאָן לְעַצְמוֹ – אֵין יוֹצְאִין בָּהֶן; עֲשָׂאָן לִמְכּוֹר בַּשּׁוּק – יוֹצְאִין בָּהֶן.

וְאֵלּוּ יְרָקוֹת שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָּהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח: בַּחֲזֶרֶת, וּבָעוּלְשִׁין, וּבַתַּמְכָא, וּבַחַרְחֲבִינָא, וּבַמָּרוֹר.

יוֹצְאִין בָּהֶן בֵּין לַחִין בֵּין יְבֵשִׁין, אֲבָל לֹא כְּבוּשִׁין וְלֹא שְׁלוּקִין וְלֹא מְבוּשָּׁלִין.

וּמִצְטָרְפִין לְכַזַּיִת. וְיוֹצְאִין בְּקֶלַח שֶׁלָּהֶן, וּבַדְּמַאי, וּבְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְּרוּמָתוֹ, וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּש שֶׁנִּפְדּוּ.

אֵין שׁוֹרִין אֶת הַמּוּרְסָן לַתַּרְנְגוֹלִים, אֲבָל חוֹלְטִין.

הָאִשָּׁה לֹא תִּשְׁרֶה אֶת הַמּוּרְסָן שֶׁתּוֹלִיךְ בְּיָדָה לַמֶּרְחָץ, אֲבָל שָׁפָה הִיא בִּבְשָׂרָהּ יָבֵשׁ.

לֹא יִלְעוֹס אָדָם חִיטִּין וְיַנִּיחַ עַל מַכָּתוֹ בַּפֶּסַח, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מַחְמִיצוֹת.

אֵין נוֹתְנִין קֶמַח לְתוֹךְ חֲרוֹסֶת אוֹ לְתוֹךְ הַחַרְדָּל. וְאִם נָתַן – יֹאכַל מִיָּד, וְרַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר.

אֵין מְבַשְּׁלִין אֶת הַפֶּסַח, לֹא בְּמַשְׁקִין וְלֹא בְּמֵי פֵירוֹת, אֲבָל סָכִין וּמַטְבִּילִין אוֹתוֹ בָּהֶן.

מֵי תַשְׁמִישׁוֹ שֶׁל נַחְתּוֹם יִשָּׁפְכוּ, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מַחְמִיצִין.