כֵּיצַד מְעַבְּרִין אֶת הֶעָרִים?

בַּיִת נִכְנָס בַּיִת יוֹצֵא, פָּגוּם נִכְנָס פָּגוּם יוֹצֵא; הָיוּ שָׁם גְּדוּדִיּוֹת גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה טְפָחִים, וּגְשָׁרִים וּנְפָשׁוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן בֵּית דִּירָה – מוֹצִיאִין אֶת הַמִּדָּה כְּנֶגְדָּן;

וְעוֹשִׂין אוֹתָהּ כְּמִין טַבְלָא מְרוּבַּעַת, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִשְׂכָּר אֶת הַזָּוִיוֹת.

נוֹתְנִין קַרְפֵּף לָעִיר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא אָמְרוּ קַרְפֵּף, אֶלָּא בֵּין שְׁתֵּי עֲיָירוֹת; אִם יֵשׁ לָזוֹ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם, וְלָזוֹ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם – עוֹשֶׂה קַרְפֵּף לִשְׁתֵּיהֶן לִהְיוֹת כְּאַחַת.

וְכֵן שְׁלשָׁה כְּפָרִים הַמְשׁוּלָּשִׁין, אִם יֵשׁ בֵּין שְׁנַיִם הַחִיצוֹנִים מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאֶחָד וּשְׁלִישׁ – עָשָׂה אֶמְצָעִי אֶת שְׁלָשְׁתָּן לִהְיוֹתָן כְּאֶחָד.

אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא בְּחֶבֶל שֶׁל חֲמִשִּׁים אַמָּה, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר.

וְלֹא יִמְדּוֹד אֶלָּא כְּנֶגֶד לִבּוֹ.

הָיָה מוֹדֵד וְהִגִּיעַ לְגַיְא אוֹ לְגָדֵר – מַבְלִיעוֹ וְחוֹזֵר לְמִדָּתוֹ;

הִגִּיעַ לְהָר – מַבְלִיעוֹ וְחוֹזֵר לְמִדָּתוֹ; וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֵצֵא חוּץ לַתְּחוּם.

אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַבְלִיעוֹ – בָּזוֹ אָמַר רַבִּי דּוֹסְתַּאי בַּר רַבִּי יַנַּאי מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: שָׁמַעְתִּי שֶׁמְּקַדְּרִין בֶּהָרִים.

אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא מִן הַמּוּמְחֶה.

רִיבָּה לְמָקוֹם אֶחָד וּמִיעֵט לְמָקוֹם אַחֵר – שׁוֹמְעִין לִמְקוֹם שֶׁרִיבָּה.

רִיבָּה לְאֶחָד וּמִיעֵט לְאַחֵר – שׁוֹמְעִין לַמְרוּבֶּה.

אֲפִילּוּ עֶבֶד, אֲפִילּוּ שִׁפְחָה, נֶאֱמָנִין לוֹמַר: "עַד כָּאן תְּחוּם שַׁבָּת".

שֶׁלֹּא אָמְרוּ חֲכָמִים אֶת הַדָּבָר לְהַחְמִיר, אֶלָּא לְהָקֵל.

עִיר שֶׁל יָחִיד וְנַעֲשֵׂית שֶׁל רַבִּים – מְעָרְבִין אֶת כּוּלָּהּ.

וְשֶׁל רַבִּים וְנַעֲשֵׂית שֶׁל יָחִיד – אֵין מְעָרְבִין אֶת כּוּלָּהּ, אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה חוּצָה לָהּ כְּעִיר חֲדָשָׁה שֶׁבִּיהוּדָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֲמִשִּׁים דִּיּוּרִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שָׁלשׁ חֲצֵרוֹת שֶׁל שְׁנֵי בָתִּים.

מִי שֶׁהָיָה בַּמִּזְרָח וְאָמַר לִבְנוֹ: ״עָרֵב לִי בַּמַּעֲרָב״; בַּמַּעֲרָב וְאָמַר לִבְנוֹ: ״עָרֵב לִי בַּמִּזְרָח"; אִם יֵשׁ הֵימֶנּוּ וּלְבֵיתוֹ אַלְפַּיִם אַמּוֹת, וּלְעֵרוּבוֹ יוֹתֵר מִכָּאן – מוּתָּר לְבֵיתוֹ וְאָסוּר לְעֵרוּבוֹ.

לְעֵרוּבוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה וּלְבֵיתוֹ יוֹתֵר מִכָּאן – אָסוּר לְבֵיתוֹ וּמוּתָּר לְעֵרוּבוֹ.

הַנּוֹתֵן אֶת עֵרוּבוֹ בְּעִיבּוּרָהּ שֶׁל עִיר – לֹא עָשָׂה וְלֹא כְּלוּם.

נְתָנוֹ חוּץ לַתְּחוּם, אֲפִילּוּ אַמָּה אַחַת – מַה שֶּׁנִּשְׂכָּר הוּא מַפְסִיד.

אַנְשֵׁי עִיר גְּדוֹלָה מְהַלְּכִין אֶת כָּל עִיר קְטַנָּה, וְאֵין אַנְשֵׁי עִיר קְטַנָּה מְהַלְּכִין אֶת כָּל עִיר גְּדוֹלָה.

כֵּיצַד. מִי שֶׁהָיָה בְּעִיר גְּדוֹלָה וְנָתַן אֶת עֵרוּבוֹ בְּעִיר קְטַנָּה, בְּעִיר קְטַנָּה וְנָתַן אֶת עֵרוּבוֹ בְּעִיר גְּדוֹלָה – מְהַלֵּךְ אֶת כּוּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה.

וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין לוֹ אֶלָּא מִמְּקוֹם עֵרוּבוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה.

אָמַר לָהֶן רַבִּי עֲקִיבָא: אִי אַתֶּם מוֹדִים לִי בְּנוֹתֵן עֵרוּבוֹ בִּמְעָרָה, שֶׁאֵין לוֹ מִמְּקוֹם עֵרוּבוֹ אֶלָּא אַלְפַּיִם אַמָּה?

אָמְרוּ לוֹ: אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁאֵין בָּהּ דִּיּוּרִין, אֲבָל יֵשׁ בָּהּ דִּיּוּרִין – מְהַלֵּךְ אֶת כּוּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה.

נִמְצָא קַל תּוֹכָהּ מֵעַל גַּבָּהּ.

וְלַמּוֹדֵד שֶׁאָמְרוּ נוֹתְנִין לוֹ אַלְפַּיִם, שֶׁאֲפִילּוּ סוֹף מִדָּתוֹ כָּלֶה בַּמְּעָרָה.