טְבוּל יוֹם וּמְחוּסַּר כִּפּוּרִים – אֵינָן חוֹלְקִים בַּקֳּדָשִׁים לֶאֱכוֹל לָעֶרֶב.

אוֹנֵן – נוֹגֵעַ, וְאֵינוֹ מַקְרִיב, וְאֵינוֹ חוֹלֵק לֶאֱכוֹל לָעֶרֶב.

בַּעֲלֵי מוּמִין; בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִין קְבוּעִין, בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִין עוֹבְרִין – חוֹלְקִין וְאוֹכְלִין, אֲבָל לֹא מַקְרִיבִין.

וְכָל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַעֲבוֹדָה – אֵינוֹ חוֹלֵק בַּבָּשָׂר.

וְכָל שֶׁאֵין לוֹ בַּבָּשָׂר – אֵין לוֹ בָּעוֹרוֹת.

אֲפִילּוּ טָמֵא בִּשְׁעַת זְרִיקַת דָּמִים, וְטָהוֹר בִּשְׁעַת הֶקְטֵר חֲלָבִים – אֵינוֹ חוֹלֵק בַּבָּשָׂר, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים וְאֶת הַחֵלֶב מִבְּנֵי אַהֲרֹן לוֹ תִהְיֶה שׁוֹק הַיָּמִין לְמָנָה".

כָּל שֶׁלֹּא זָכָה הַמִּזְבֵּחַ בִּבְשָׂרָהּ – לֹא זָכוּ הַכֹּהֲנִים בְּעוֹרָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “עוֹלַת אִישׁ״ – עוֹלָה שֶׁעָלְתָה לְאִישׁ.

עוֹלָה שֶׁנִּשְׁחֲטָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָלְתָה לַבְּעָלִים – עוֹרָהּ לַכֹּהֲנִים.

אֶחָד עוֹלַת הָאִישׁ וְאֶחָד עוֹלַת הָאִשָּׁה – עוֹרוֹתֵיהֶן לַכֹּהֲנִים.

עוֹרוֹת קָדָשִׁים קַלִּים – לַבְּעָלִים,

וְעוֹרוֹת קָדָשֵׁי קָדָשִׁים – לַכֹּהֲנִים.

קַל וָחוֹמֶר: מָה אִם עוֹלָה שֶׁלֹּא זָכוּ בִּבְשָׂרָהּ – זָכוּ בְּעוֹרָהּ; קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁזָּכוּ בִּבְשָׂרָהּ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּזְכּוּ בְּעוֹרָהּ?

אֵין מִזְבֵּחַ יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין לוֹ עוֹר מִכָּל מָקוֹם.

כָּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁאֵירַע בָּהֶם פְּסוּל קוֹדֶם לְהֶפְשֵׁטָן – אֵין עוֹרוֹתֵיהֶם לַכֹּהֲנִים.

לְאַחַר הֶפְשֵׁטָן – עוֹרוֹתֵיהֶם לַכֹּהֲנִים.

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים: מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי עוֹר יוֹצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה.

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מִדְּבָרָיו לָמַדְנוּ, שֶׁהַמַּפְשִׁיט אֶת הַבְּכוֹר וְנִמְצָא טְרֵיפָה – שֶׁיֵּאוֹתוּ הַכֹּהֲנִים בְּעוֹרוֹ.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין ‘לֹא רָאִינוּ׳ רְאָיָה, אֶלָּא יוֹצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה.

פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים;

בִּזְמַן שֶׁהֵם נִשְׂרָפִין כְּמִצְוָתָן –נִשְׂרָפִין בְּבֵית הַדֶּשֶׁן, וּמְטַמְּאִין בְּגָדִים.

וְאִם אֵינָן נִשְׂרָפִין כְּמִצְוָתָן – נִשְׂרָפִין בְּבֵית הַבִּירָה, וְאֵינָם מְטַמְּאִין בְּגָדִים.

הָיוּ סוֹבְלִין אוֹתָם בְּמוֹטוֹת.

יָצְאוּ הָרִאשׁוֹנִים חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה, וְהָאַחֲרוֹנִים לֹא יָצְאוּ – הָרִאשׁוֹנִים מְטַמְּאִין בְּגָדִים, וְהָאַחֲרוֹנִים אֵינָן מְטַמְּאִין בְּגָדִים, עַד שֶׁיֵּצְאוּ. יָצְאוּ אֵלּוּ וְאֵלּוּ – אֵלּוּ וְאֵלּוּ מְטַמְּאִין בְּגָדִים.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵלּוּ וְאֵלּוּ אֵינָן מְטַמְּאִין בְּגָדִים עַד שֶׁיֻּצַּת הָאוּר בְּרוּבָּן. נִיתַּךְ הַבָּשָׂר – אֵין הַשּׂוֹרֵף מְטַמֵּא בְּגָדִים.