הֵחֵלּוּ עוֹלִים בְּמַעֲלוֹת הָאוּלָם.

מִי שֶׁזָּכוּ בְּדִישּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה הָיוּ מַקְדִּימִין לִפְנֵיהֶם. מִי שֶׁזָּכָה בְּדִישּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי – נִכְנַס וְנָטַל אֶת הַטֶּנִי, וְהִשְׁתַּחֲוָה, וְיָצָא.

מִי שֶׁזָּכָה בְּדִישּׁוּן הַמְּנוֹרָה – נִכְנַס וּמָצָא שְׁתֵּי נֵרוֹת מִזְרָחִיִּים דּוֹלְקִין, מְדַשֵּׁן אֶת הַמִּזְרָחִי, וּמַנִּיחַ אֶת הַמַּעֲרָבִי דּוֹלֵק, שֶׁמִּמֶּנּוּ הָיָה מַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה בֵּין הָעַרְבַּיִם.

מְצָאוֹ שֶׁכָּבָה – מְדַשְּׁנוֹ וּמַדְלִיקוֹ מִמִּזְבַּח הָעוֹלָה. נָטַל אֶת הַכּוּז מִמַּעֲלָה שְׁנִיָּה, וְהִשְׁתַּחֲוָה, וְיָצָא.

מִי שֶׁזָּכָה בַּמַּחְתָּה, צָבַר אֶת הַגֶּחָלִים עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְרִדְּדָן בְּשׁוּלֵי הַמַּחְתָּה, וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא.

מִי שֶׁזָּכָה בַּקְּטֹרֶת הָיָה נוֹטֵל אֶת הַבָּזָךְ מִתּוֹךְ הַכַּף, וְנוֹתְנוֹ לְאוֹהֲבוֹ אוֹ לִקְרוֹבוֹ.

נִתְפַּזֵּר מִמֶּנּוּ לְתוֹכוֹ – נוֹתְנוֹ לוֹ בְּחָפְנָיו.

וּמְלַמְּדִים אוֹתוֹ: "הֱוֵי זָהִיר שֶׁמָּא תַּתְחִיל לְפָנֶיךָ, שֶׁלֹּא תִּכָּוֶה".

הִתְחִיל מְרַדֵּד וְיוֹצֵא.

לֹא הָיָה הַמַּקְטִיר מַקְטִיר, עַד שֶׁהַמְמוּנֶּה אוֹמֵר לוֹ: "הַקְטֵר". אִם הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל, הַמְמוּנֶּה אוֹמֵר: "אִישִׁי כֹּהֵן גָּדוֹל, הַקְטֵר".

פָּרְשׁוּ הָעָם, וְהִקְטִיר, וְהִשְׁתַּחֲוָה, וְיָצָא.