"הֲרֵי עָלַי עִשָּׂרוֹן" – יָבִיא אֶחָד.

“עֶשְׂרוֹנִים״ – יָבִיא שְׁנַיִם.

"פֵּירַשְׁתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה פֵּירַשְׁתִּי" – יָבִיא שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן.

"הֲרֵי עָלַי מִנְחָה" – יָבִיא אֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יָבִיא מִנְחַת הַסֹּלֶת, שֶׁהִיא מְיוּחֶדֶת שֶׁבַּמְּנָחוֹת.

“מִנְחָה״, “מִין הַמִּנְחָה״ – יָבִיא אַחַת. “מְנָחוֹת״, “מִין הַמְּנָחוֹת״ – יָבִיא שְׁתַּיִם.

"פֵּירַשְׁתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה פֵּירַשְׁתִּי" – יָבִיא חֲמִשְׁתָּן.

"פֵּירַשְׁתִּי מִנְחָה שֶׁל עֶשְׂרוֹנִים, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה פֵּירַשְׁתִּי" – יָבִיא מִנְחָה שֶׁל שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן.

רַבִּי אוֹמֵר: יָבִיא מְנָחוֹת שֶׁל עֶשְׂרוֹנִים, מֵאֶחָד וְעַד שִׁשִּׁים.

“הֲרֵי עָלַי עֵצִים״ – לֹא יִפְחוֹת מִשְּׁנֵי גְזִירִין.

“לְבוֹנָה״ – לֹא יִפְחוֹת מִקּוֹמֶץ.

חֲמִשָּׁה קְמָצִים הֵן:

הָאוֹמֵר “הֲרֵי עָלַי לְבוֹנָה״ – לֹא יִפְחוֹת מִקּוֹמֶץ.

הַמִּתְנַדֵּב מִנְחָה – יָבִיא עִמָּהּ קוֹמֶץ לְבוֹנָה.

הַמַּעֲלֶה אֶת הַקּוֹמֶץ בַּחוּץ – חַיָּיב.

וּשְׁנֵי בָזִיכִין טְעוּנִין שְׁנֵי קְמָצִים.

“הֲרֵי עָלַי זָהָב״ – לֹא יִפְחוֹת מִדִּינַר זָהָב.

“כֶּסֶף״ – לֹא יִפְחוֹת מִדִּינַר כֶּסֶף.

“נְחוֹשֶׁת״ – לֹא יִפְחוֹת מִמָּעָה כֶּסֶף.

“פֵּירַשְׁתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה פֵּירַשְׁתִּי״ – הוּא מֵבִיא עַד שֶׁיֹּאמַר: ״לֹא לְכָךְ נִתְכַּוַּונְתִּי".

“הֲרֵי עָלַי יַיִן״ – לֹא יִפְחוֹת מִשְּׁלשָׁה לוּגִּין.

“שֶׁמֶן״ – לֹא יִפְחוֹת מִלּוֹג.

רַבִּי אוֹמֵר: שְׁלשָׁה לוּגִּין.

“פֵּירַשְׁתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה פֵּירַשְׁתִּי״ – יָבִיא כְּיוֹם הַמְּרוּבֶּה.

“הֲרֵי עָלַי עוֹלָה״ – יָבִיא כֶּבֶשׂ.

רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אוֹ תּוֹר אוֹ בֶּן יוֹנָה.

“פֵּירַשְׁתִּי מִן הַבָּקָר וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה פֵּירַשְׁתִּי״ – יָבִיא פַּר וְעֵגֶל.

“מִן הַבְּהֵמָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה פֵּירַשְׁתִּי״ – יָבִיא פַּר וְעֵגֶל, אַיִל גְּדִי וְטָלֶה.

"פֵּירַשְׁתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה פֵּירַשְׁתִּי" – מוֹסִיף עֲלֵיהֶם תּוֹר וּבֶן יוֹנָה.

“הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה״, וּ״שְׁלָמִים״ – יָבִיא כֶּבֶשׂ.

“פֵּירַשְׁתִּי מִן הַבָּקָר, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה פֵּירַשְׁתִּי״ – יָבִיא פַּר וּפָרָה, עֵגֶל וְעֶגְלָה.

“מִן הַבְּהֵמָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה פֵּירַשְׁתִּי״ – יָבִיא פַּר וּפָרָה, עֵגֶל וְעֶגְלָה, אַיִל וְרָחֵל, גְּדִי וּגְדִיָּה, שָׂעִיר וּשְׂעִירָה, טָלֶה וְטַלְיָה.

“הֲרֵי עָלַי שׁוֹר״ – יָבִיא הוּא וּנְסָכָיו בְּמָנֶה.

“עֵגֶל״ – יָבִיא הוּא וּנְסָכָיו בְּחָמֵשׁ.

“אַיִל״ – יָבִיא הוּא וּנְסָכָיו בִּשְׁתַּיִם.

“כֶּבֶשׂ״ – יָבִיא הוּא וּנְסָכָיו בְּסֶלַע.

“שׁוֹר בְּמָנֶה״ – יָבִיא בְּמָנֶה חוּץ מִנְּסָכָיו. “עֵגֶל בְּחָמֵשׁ״ – יָבִיא בְּחָמֵשׁ חוּץ מִנְּסָכָיו. “אַיִל בִּשְׁתַּיִם״ – יָבִיא בִּשְׁתַּיִם חוּץ מִנְּסָכָיו. “כֶּבֶשׂ בְּסֶלַע״ – יָבִיא בְּסֶלַע חוּץ מִנְּסָכָיו.

“שׁוֹר בְּמָנֶה״, וְהֵבִיא שְׁנַיִם בְּמָנֶה – לֹא יָצָא, אֲפִילּוּ זֶה בְּמָנֶה חָסֵר דִּינָר וְזֶה בְּמָנֶה חָסֵר דִּינָר.

“שָׁחוֹר״, וְהֵבִיא לָבָן; “לָבָן״ וְהֵבִיא שָׁחוֹר; “גָּדוֹל״ וְהֵבִיא קָטָן – לֹא יָצָא.

“קָטָן״ וְהֵבִיא גָדוֹל – יָצָא.

רַבִּי אוֹמֵר: לֹא יָצָא.

“שׁוֹר זֶה עוֹלָה״, וְנִסְתָּאֵב; אִם רָצָה – יָבִיא בְּדָמָיו שְׁנַיִם.

“שְׁנֵי שְׁוָורִים אֵלּוּ עוֹלָה״, וְנִסְתָּאֲבוּ – אִם רָצָה – יָבִיא בִּדְמֵיהֶם אֶחָד.

רַבִּי אוֹסֵר.

“אַיִל זֶה עוֹלָה״, וְנִסְתָּאֵב; אִם רָצָה – יָבִיא בְּדָמָיו כֶּבֶשׂ.

“כֶּבֶשׂ זֶה עוֹלָה״, וְנִסְתָּאֵב; אִם רָצָה – יָבִיא בְּדָמָיו אַיִל.

רַבִּי אוֹסֵר.

הָאוֹמֵר: “אֶחָד מִכְּבָשַׂי הֶקְדֵּשׁ״, וְ״אֶחָד מִשְּׁוָורַי הֶקְדֵּשׁ"; הָיוּ לוֹ שְׁנַיִם – הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן הֶקְדֵּשׁ. שְׁלשָׁה – הַבֵּינוֹנִי שֶׁבָּהֶן הֶקְדֵּשׁ.

"פֵּירַשְׁתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה פֵּירַשְׁתִּי", אוֹ שֶׁאָמַר: "אָמַר לִי אַבָּא וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה" – הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן הֶקְדֵּשׁ.

“הֲרֵי עָלַי עוֹלָה״ – יַקְרִיבֶנָּה בַּמִּקְדָּשׁ. וְאִם הִקְרִיבָהּ בְּבֵית חוֹנְיוֹ – לֹא יָצָא.

“שֶׁאַקְרִיבֶנָּה בְּבֵית חוֹנְיוֹ״ – יַקְרִיבֶנָּה בַּמִּקְדָּשׁ. וְאִם הִקְרִיבָהּ בְּבֵית חוֹנְיוֹ – יָצָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין זוֹ עוֹלָה.

“הֲרֵינִי נָזִיר״ – יְגַלַּח בַּמִּקְדָּשׁ. וְאִם גִּלַּח בְּבֵית חוֹנְיוֹ – לֹא יָצָא.

“שֶׁאֲגַלַּח בְּבֵית חוֹנְיוֹ״ – יְגַלַּח בַּמִּקְדָּשׁ. וְאִם גִּלַּח בְּבֵית חוֹנְיוֹ – יָצָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין זֶה נָזִיר.

הַכֹּהֲנִים שֶׁשִּׁמְּשׁוּ בְּבֵית חוֹנְיוֹ, לֹא יְשַׁמְּשׁוּ בַּמִּקְדָּשׁ בִּירוּשָׁלִַם. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְדָבָר אַחֵר. שֶׁנֶּאֱמַר: “אַךְ לֹא יַעֲלוּ כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֶל מִזְבַּח ה׳ בִּירוּשָׁלִָם כִּי אִם אָכְלוּ מַצּוֹת בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם״; הֲרֵי הֵם כְּבַעֲלֵי מוּמִין – חוֹלְקִין וְאוֹכְלִין, אֲבָל לֹא מַקְרִיבִין.

נֶאֱמַר בְּעוֹלַת הַבְּהֵמָה: “אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ״, וּבְעוֹלַת הָעוֹף: “אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ״, וּבַמִּנְחָה: “אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ״, לְלַמֵּד: שֶׁאֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּין אָדָם אֶת דַּעְתּוֹ לַשָּׁמַיִם.