שׁוּם הַיְּתוֹמִים שְׁלשִׁים יוֹם, וְשׁוּם הַהֶקְדֵּשׁ שִׁשִּׁים יוֹם, וּמַכְרִיזִין בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב.

הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו, וְהָיְתָה עָלָיו כְּתוּבַּת אִשָּׁה; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כְּשֶׁיְּגָרְשֶׁנָּה – יַדִּיר הֲנָאָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ.

כַּיוֹצֵא בּוֹ, אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: אַף הֶעָרֵב לְאִשָּׁה בִּכְתוּבָּתָה, וְהָיָה בַּעְלָהּ מְגָרְשָׁהּ – יַדִּיר הֲנָאָה, שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה קְנוּנְיָא עַל נְכָסָיו שֶׁל זֶה, וְיַחֲזִיר אֶת אִשְׁתּוֹ.

הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו, וְהָיְתָה עָלָיו כְּתוּבַּת אִשָּׁה, וּבַעַל חוֹב – אֵין הָאִשָּׁה יְכוֹלָה לִגְבּוֹת כְּתוּבָּתָהּ מִן הַהֶקְדֵּשׁ, וְלֹא בַּעַל חוֹב אֶת חוֹבוֹ. אֶלָּא הַפּוֹדֶה פּוֹדֶה עַל מְנָת לִיתֵּן לָאִשָּׁה כְּתוּבָּתָהּ, וּלְבַעַל חוֹב אֶת חוֹבוֹ.

הִקְדִּישׁ תִּשְׁעִים מָנֶה, וְהָיָה חוֹבוֹ מֵאָה מָנֶה – מוֹסִיף עוֹד דִּינָר וּפוֹדֶה בּוֹ אֶת הַנְּכָסִים הַלָּלוּ, עַל מְנָת לִיתֵּן לָאִשָּׁה כְּתוּבָּתָהּ וּלְבַעַל חוֹב אֶת חוֹבוֹ.

אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ: חַיָּיבֵי עֲרָכִין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן, נוֹתְנִין לוֹ מְזוֹן שְׁלשִׁים יוֹם, וּכְסוּת שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וּמִטָּה מוּצַּעַת, וְסַנְדָּלִין, וּתְפִילִּין.

לוֹ, אֲבָל לֹא לְאִשְׁתּוֹ וְלֹא לְבָנָיו.

אִם הָיָה אוּמָּן – נוֹתְנִין לוֹ שְׁנֵי כְּלֵי אוּמָנוּת מִכָּל מִין וָמִין. חָרָשׁ – נוֹתְנִין שְׁנֵי מַעֲצָדִין וּשְׁתֵּי מְגֵרוֹת.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם הָיָה אִכָּר – נוֹתְנִין לוֹ אֶת צִמְדּוֹ. חַמָּר – נוֹתְנִין לוֹ אֶת חֲמוֹרוֹ.

הָיָה מִין אֶחָד מְרוּבֶּה וּמִין אֶחָד מוּעָט – אֵין אוֹמְרִים לוֹ לִמְכּוֹר מִן הַמְרוּבֶּה, וְלִיקַּח לוֹ מִן הַמּוּעָט. אֶלָּא נוֹתְנִין לוֹ שְׁנֵי מִינִין מִן הַמְרוּבֶּה, וְכָל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִן הַמּוּעָט.

הַמַּקְדִּישׁ אֶת נְכָסָיו – מַעֲלִין לוֹ אֶת תְּפִילָּיו.

אֶחָד הַמַּקְדִּישׁ אֶת נְכָסָיו, וְאֶחָד הַמַּעֲרִיךְ אֶת עַצְמוֹ, אֵין לוֹ לֹא בִּכְסוּת אִשְׁתּוֹ, וְלֹא בִּכְסוּת בָּנָיו, וְלֹא בְּצֶבַע שֶׁצְּבָעָן לִשְׁמָן, וְלֹא בְּסַנְדָּלִים חֲדָשִׁים שֶׁלְּקָחָן לִשְׁמָן.

אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ: עֲבָדִים נִמְכָּרִים בִּכְסוּתָן לְשֶׁבַח, שֶׁאִם תִּלָּקַח לוֹ כְּסוּת בִּשְׁלשִׁים דִּינָר – מַשְׁבִּיחַ הוּא מָנֶה; וְכֵן פָּרָה, אִם מַמְתִּינִים אוֹתָהּ לָאִטְלִיס – מַשְׁבַּחַת הִיא; וְכֵן מַרְגָּלִית, אִם מַעֲלִין אוֹתָהּ לַכְּרַךְ – מַשְׁבַּחַת הִיא; אֵין לַהֶקְדֵּשׁ אֶלָּא מְקוֹמוֹ וְשַׁעְתּוֹ.